היי קודם כל תודה רבה על העזרה.. :)
כבוד הרב שאלתי היא כזאת.. נוצר מצב שאבי נסע לשבוע חופשה בבית מלון מחוץ לעיר.. וכרגע בביתי מתגוררים וישנים בלילה.. אני (זכר) ואמא שלי וגיסתי.. בעיקרון גם אחי שנשוי לגיסתי גר וישן איתנו בבית אך העניין שהוא עובד עד השעות המאוחרות והקטנות מאוד של הלילה כך שנוצר מצב שרוב הלילה הוא לא בבית.. עכשיו שאלתי היא האם מותר לי לישון בבית היות ויוצא שאני בעצם מתייחד עם אמי וגיסתי בלילה.. ואם הדבר אסור.. האם יש אופן בו הדבר יהיה מותר לכתחילה.. ? יש לציין שאני ספרדי ופוסק עפ"י מרן יוסף קארו זצ"ל.. (במידה וניתן לצרף מקור יותר מאודה לכם.. :-) )
תשובה:
שלום רב
במשך היום בודאי אין בעיה, כיון שאמך נמצאת, הבעיה מתחילה בלילה בזמן השינה, שאז לא די בשומר אחד וצריך שני שומרים, וכאן לא יעזור שבעלה בעיר, כיון שאתם בקשרי ידידות וקרבת משפחה [ליבו גס בה, ראה כאן]. ומכל מקום כאן נוכל להתיר כיון שמדובר באשה וחמותה שהן צרות זו לזו, ראה שו"ע סי' כב סעי' י, וראה ים של שלמה קידושין פ"ד סי' כד שדין זה אמור גם בלילה שצריך שני שומרים. וכ"כ הט"ז שם ס"ק ט. ואף שבבית משה שם ס"ק ב החמיר בזה בלילה, ודאי בעת הצורך יש לסמוך על אותם פוסקים לעיל, ואין לחוש.
בהצלחה
נלע"ד שהתשובה שנכתבה אינה נכונה. נכתב: "וראה ים של שלמה קידושין פ"ד סי' כד שדין זה אמור גם בלילה שצריך שני שומרים. וכ"כ הט"ז שם ס"ק ט". אך במקורות הללו לא מדובר על לילה אלא על הימצאות בשדה ובלילה החשש הוא אחר והוא שמא תרדם אחת מהן.
בלילה הצריכו תמיד שני שומרים מהטעם הזה.
בלילה מצריכים 2 שומרים מהטעם של שמא ירדם. הטעם להצריך 2 שומרים בשדה הוא טעם אחר. ההיתרים שהבאתם בתשובה מהט"ז ומהים של שלמה בייחוד עם אישה וחמותה הם לגבי שדה ולא לגבי לילה, וזה חידוש גדול לומר שאותו דין גם בלילה.
למה זה חידוש? אדרבה, כל שכן.
אתם אומרים שיחוד עם אישה וחמותה בשדה זה יותר חמור מבלילה ולכן יש קל וחומר שאם מותר בשדה אז כל שכן מותר בלילה? אני מבין נכון?
נכון, לכאורה זה כך.
אוקיי, זאת בדיוק שאלתי אליכם. מאיפה אתם לומדים שלילה קל ושדה חמור? זה 2 סיטואציות שונות עם 2 נימוקים שונים למה צריך להחמיר בהם, ולא ששדה בהכרח תמיד יותר חמור מלילה.
למעשה לא הבנתי את ההבדל ברמת הסברא, מה זה משנה אם החשש הוא שינה או שיצא לנקביו, למעשה היא חוששת ממנה יותר, אבל אנסה למצוא מקור יותר ברור בענין זה.
יש הבדל בסברא, במקור שהובא בתשובה בים של שלמה מסכת קידושין פרק ד: "ושתי יבמות פשיטא דשרי, אף בדרך, ואין שייך לומר עליה שמא אחת תלך לצרכה, כי דרך הנשים לילך יחד, כי האי דאמרינן, נשים מספרות בבית הכסא", הטעם שבגללו מקל הים של שלמה בשדה בודאי לא יגרום להקל גם בלילה מכיוון שאישה וחמותה לא ישנות יחד באותו חדר.
אכן יש לעיין בדבר.
בעזר ה' מצאתי מקור להתיר אישה וחמותה בלילה. עיין בשו"ת עין יצחק של הגאון הרב יצחק אלחנן ספקטור סימן ע"ז (אות ז') שכתב בנו הרב צבי הירש רבינוביץ' שהביא בשם זכור לאברהם בשם הפמ"א שההיתר גם בלילה מחמת היראה.
יישר כח, זו הוראה נפוצה ובס"ד הראתה לנו מקור לה.
השאר תגובה