בס"ד.
שלום.
קרובת משפחה שלי רוצה להתחפש ל ""אלה יווניה"" רח"ל. אני רוצה להניאה מכך. איזה איסור תורה יש פה? בחוקותיהם לא תלכו? כי הרי הם עושים זאת בתמימות ולא לשם הנצחת העבודה זרה.
תשובה:
שלום רב
אינני יודע אם יש בזה איסור של בחוקותיהם לא תלכו, אבל מסתבר שיש בכך איסור של "ושם אלהים אחרים לא ישמע על פיך" דברים כג יג, שמכאן דרשו שכאשר אדם רוצה לקבוע פגישה עם חברו לא יאמר לו בוא נשב בצד עבודה זרה פלונית וכדומה.
כמו כן, התורה מכנה עבודה זרה כתועבה, אדם שמאמין בה' יתברך ויודע שכל רצונו מאיתנו הוא להרבות כבוד שמים ולהכחיד ולנתץ כל זכר לעבודה זרה, כיצד יוכל בימי הפורים הקדושים האלו לגלם דמות של עבודה זרה?! דבר זה לא יעלה על הדעת. הזכרת עבודה זרה והרצון להדמות לה, הוא רמיסת כבוד ה' בעולם.
כדי לסבר את אזנה תוכל לשאול אותה מדוע היא לא מתחפשת לנזירה נוצריה עם צלב ענק על החזה… העבודה זרה הפחות מוכרת נראית נחמדה אבל היסוד הוא אותו דבר….
בהצלחה.
תשובה חזקה מאד. הסיפא אפילו הצחיקה אותי…
עצם התחפושות הן עבודה זרה שנלקחו מהגויים ומהקרנבלים שלהם שאמונו יהודי-אדום(אשכנז) וזו עבירה מדאורייתא, חוץ מזה שזו הוללות שמטומטמת גם בלי להתייחס לפן הדתי
"קרנבל הוא פסטיבל תחפושות וריקודים בהשתתפות הקהל. קרנבלים לרוב מלווים בתהלוכה בעלת אלמנטים קרקסיים. שורשי הקרנבל בנצרות. המילה "קרנבל" משמעותה "סילוק הבשר" או "פרידה מהבשר" (מלטינית: carni = בשר, vale = פרידה). באירופה נהגו הנוצרים הקתולים להתנזר מבשר ומכל הנאה גופנית אחרת במשך 40 יום או שישה שבועות לפני חג הפסחא, כהזדהות עם סבלו של ישו, תקופה הידועה כ'לנט'. לפני צום הבשר התקיימו חגיגות זלילה וחטאים, שבצרפת, פורטוגל וספרד התלוו למסיבות רחוב של ריקודים, תחפושות ומסכות. הקרנבל הגיע לשיאו בימי הביניים, אז היה נחוג במקומות רבים באירופה. בערים הגדולות התארכו החגיגות עד שלושה חודשים. אפשר לאתר את שורשי הקרנבל עוד לפני הנצרות בחגיגות היווניות לכבוד דיוניסוס ובחגיגות הרומיות לכבוד סטורנאליה."
עצם ענין התחפושות מופיע כבר בראשונים והובא ברמ"א בהלכות פורים.
השאר תגובה