שלום רבנים.
האם מותר להמציא סיפורים כדי להחזיר יהודים בתשובה? שמעתי דרשן שאמר שכן בשם החזון איש ע"ה. בכל זאת, לא מצאתי אותו חזון איש…
ואם הדבר מותר, אז קשה אהיה לי להאמין בכלל בכל סיפור שאמצא כתוב בכתבי קודש. הרי מתי אדע אם באמת התרחש ומתי הומצאה על ידי הרבנים כדי לחזק את האמונה וכו?
קשה מאוד להבחין.
תבורכו
תשובה:
שלום רב,
אני לא מכיר מקום שהחזו"א כתב כזה דבר, או הובא בשמו, וגם לא מסתדר לי שאכן הוא יגיד דבר כזה.
למעשה, הסוגיה מתחילה בכך שאמרו חז"ל בכמה מקומות שמותר לשקר, כגון לצורך השלום, או בשלש דברים החכמים משנים בדיבורם, למנוע גינוי לכלה (כלה נאה וחסודה). ונשאלת השאלה היכן מצינו עוד איסור שנדחה מסיבות אלו? לכן ברור שהגדרת איסור שקר הוא לא בדיוק סתם כך שינוי מהמציאות.
וראה בחזון איש (אמונה ובטחון פרק ד' אות יג) השגדיר את איסור שקר – אי אמירת אמת במידה מגונה, לכך הוא מסביר גם מדוע מותר לשקר באופנים הללו – כלומר, אין זה מוגדר כשקר, וכך כתב:
"וראוי לקבוע הדיבור במדת האמת המתוקנה ובמדת השקר המקולקלה כי חז"ל החמירו בזה מאד וקלקולה מצוי מאד והפסדיה עצומים והנה שינוי הדיבור מאמתת המדובר בשם שקר יקרא וגנות השקר אינו בשביל המרמה שבו שמשתמש בשקרו בשביל ריוח המקווה לו ברמותו את רעהו אלא אף השינוי שאינו משמש לגורם של אונאה בסיפור דברים של מה בכך בשם שקר יכונה ובכלל עון השקר הוא
וכמו שאמרו ב"מ כ"ג ב' בהני תלת מילי עבידי רבנן דמשנו במיליהו במסכתא וכו' הנה הותר הדבר רק משום שכאן הגדת האמת יש בו
מן הגנות ונבחר כאן השינוי והנליזה מן האמת אבל בדברים אחרים כיוצא בהן אף שהן דברים של מה בכך ואינו גורם בשקרו שום הטעה לחברו בכלל שקר הוא".
כלומר, המקומות שמותר לשנות מהמציאות הוא במקרים שאם לא נשנה מהאמת יהיה זה גנאי. אבל כל עוד לא הגענו למצבים אלה, מדוע שיהיה מותר לשנות מאמירת האמת?
ישנם מספיק סיפורים אמתיים ונכונים, ומדוע לספר סיפורים שלא היו ולא נבראו? גדולי ישראל התרחקו משקר כרחוק מזרח ממערב, ולא הסכימו לאשר כל גוזמה גם לא לצורך אסיפת תרומות, כלומר, לצורך מצווה גדולה. החזרה בתשובה, אינה תלויה בכך או באיש המנסה להחזיר בתשובה. היא תלויה באדם שאותו מנסים להחזיר בתשובה. אנו צריכים לעשות את שלנו, הקב"ה יעשה את שלו, ובכל אופן, לא נראה לי שהוא דורש מאתנו להתאמץ ולהחזיר בתשובה דרך המצאת סיפורים שלא היו ולא נבראו….
הרבה הצלחה
