בבית חמי וחמותי נוהגים לשמור את היין שנשאר מהקידוש של ליל שבת, לקידוש של שבת בבוקר (מוסיפים מעט יין על מנת למלא את הכוס), וכך הלאה (יין ששומרים להבדלה)
אני איני מכיר את המנהג, ונראה לי לא נכון לנהוג כך.
האם יש בעיה הלכתית בדבר?
תשובה:
שלום רב
ראשית חובה להדגיש, המקדש צריך לשתות מהכוס מלוא לוגמיו שזה רוב רביעית, כך שהכוס נחסרת הרב בקידוש ולא מעט. כמו כן, ראוי שהמקדש יתן לשאר המסובים לטעום מן היין שישתו מכוס של ברכה, בודאי זה כך בקידוש היום אבל גם בקידוש של הלילה. כמו כן, את היין יש לכסות, יין שהיה גלוי בלילה אין לקדש בו למחרת [ואף שהיום לא צריך להקפיד על גילוי ומותר לשתותו כמבואר בשו"ע יו"ד סי' קטז, מכל מקום לענין כוס של מצוה החמירו בזה משום "הקריבהו נא לפחתך", כלומר שיש לקדש על יין חשוב, ראה קובץ תשובות לגרי"ש אלישיב ח"ג סי' מה]. במקרה שמכסים את היין ושתו ממנו מספיק, אם לא הוסיפו עליו היין נחשב פגום ואסור לקדש עליו, אבל אם הוסיפו עליו יין, הוא נעשה מתוקן והוא כשר לקידוש, ראה שו"ע סי' רעא סעי' י ומשנה ברורה שם. אמנם, באליה רבה שם הביא ראשונים שסברו שלא מועיל תיקון זה, וכן דעת הגר"א אבל המנהג כדעה הראשונה.
