בס״ד
שלום לרבנים האתר דין שליט״א,
ביו״ד סימן צ״ט- סעיף ו׳ לנו לאשכנזים פסק הרמ״א כדעת יש אומרים שאין לבטל איסור דרבנן או להוסיף עליו כמו דאורייתא וכן נוהגים ואין לשנות. המחבר פסק שאיסור של דבריהם אין מערבים אותו בידים כדי לבטלו. ואם עשה כן במזיד אסור אבל אם נפל מעצמו ואין בהיתר כדי לבטלו מרבה עליו ומבטלו.
טוב, השאלה שקמה היום בלימודי שלנו שהחברים נחלקו על הבנת דעת המחבר. אחד אמר שתסריט המחבר שמרבה עליו כשנפל מעצמו הוא כשממתין שהקדירה נעשית קרה ואז מעביר מה שבפנים לקידרה ריקה ו נקייה ואז ירבה עליו, החברים שלו לא מסכימים ואמרו שכן הוא יכול להרבות באותה הקידרה שנאסרה מדרבנן בתסריט של המחבר וזהו כי מאז שיהיה ביטול בס׳ אין על מה לדאוג שכבר מבטל בס׳ והכל הולך לפי מידת ס׳ במיוחד לדידן שלו סומכים על קפילא (נחתום נכרי) כדי לטעום, ואפילו לההולכים לשיטת המחבר גם כשיהיה ס׳ דיו.
שאלו אותי ולע״ד חשבתי שיש אמת בדברי אלו ובאלו, כלומר לחבר הטוען שצריך עוד קדרה אפשר לומר שזה כשלא וידוע כמות הדבר שנפל ולכן נאסר מדרבנן הכל שבפנים ואולי לא יהיה שיעור לבטל מה שבפנים ולכן קדרה אחרת מאפשרת זה, והגדרה זו נשארת אסורה עד שיעשו הגלה, וחבריו החולקים עליו אולי אפשר לומר שכש יודעים כמות האיסור ואפשר לבטלו בקלות בס׳ אז הכל מבוטל וגם הקידרה לא נאסרה. מה שדומה למה שפסק המחבר בסעיף שאחר זה הסעיף ז׳, כיין שם.
אלא הדבר עוד לא ברור ואשמח מאוד לשמוע מכם ההבנה נכונה של סוגים זו, לכן פניתי עלכם. תודה רבה
ברכה והצלחה רבה לכם! ישר כח על עבודתכם
תשובה:
שלום רב
אכן הערה חשובה הערתם!
למעשה נראה שגם אם ירבה באותה קדרה המאכל מותר, כיון שכפי שציינתם ידוע כמה איסור נפל כאן ויש שישים כדי לבטלו, אולם את הקדרה בכל מקרה אם התבשל בה האיסור לפני שהיה בו שישים יש להכשיר, כיון שלגבי הקדרה תמיד יש ספק אם היא פולטת כל מה שבלעה, שהרי משום כך גם אם נבשל בה 10 פעמים תמיד נחשוש לה כבתחילה ולא נגיד שבכל הפעמים הללו היא פלטה כבר את כל או רוב טעמה. מאידך כיון שאנחנו יודעים כמה נפל כאן, לא נאסור מאכל זה עצמו שאנחנו יודעים שיש בו שישים כנגד האיסור.
בהצלחה רבה!
