א. האם אפשר להפריש חלה בברכה משני עיסות (כגון עיסה אחת לחלה ואחת לעוגת שמרים) שרק בצירופם יחד הוי שיעור הפרשה: רק אם איני מקפיד שלדוגמא חלק גדול מעיסת השמרים או כולה יתערב בעיסת החלה ויאפה עימה, או שמספיק שאיני מקפיד שיגעו אחת בשניה ורק צריך לסומכם זה לזה שיגעו זה בזה כדי שינשכו זה בזה הגם שאיני רוצה שיתערבו ממש אחת בשניה
ב. האם מפרישים חלה מעיסה עבה שמיועדת לטיגון או רק ממיועדת לאפיה
תשובה:
שלום רב.
א. ברגע שאינך מקפיד שינשכו זו מזו, אף שאינן מתערבות לגמרי די בכך כדי לחייב הפרשה בברכה.
ב. מעיקר הדין, עיסה המיועדת לבישול או לטיגון בשמן עמוק אינה חייבת בחלה [אטריות סופגניות וכו'] אולם, לכתחילה ראוי להפריש מבצק זה חלה ללא ברכה.
מקורות:
א. שו"ע יו"ד סי' שכה סעי' א.
ב. ראה שו"ע יו"ד סי' שכט סעי' ד ובש"ך ופתחי תשובה שם. הסיבה להחמיר ולהפריש, הוא משום שיטת רבינו תם, שסבר שעיסה עבה [כלומר בצק סמיך ולא נוזלי], אף שנעשה לבישול חייב בחלה, ואף שאין הלכה כדבריו ראוי להחמיר בכך לכתחילה. נידון מעניין הובא בפוסקים לענין קוגל אטריות שתחילתו בישול, ולאט לאט הנוזלים מתאדים והוא נאפה בסיר [אפייה אינה דוקא בתנור, אלא כל בישול ללא נוזלים נחשב אפייה לענין זה]. דעת הגרי"ש אלישיב שבגמר האפייה הקוגל מתחייב בחלה, אולם, מנהג העולם שלא כדבריו. לדברי הגרי"ש אלישיב, גם אם הפרישו חלה מהאטריות במפעל אינו מועיל, כיון שבאותה שעה היו מיועדות לבישול שאינו מחוייב בחלה, ויש להפריש שנית.
שלום, איפה דברי הרב אלישיב מובאים? תודה
מופיע בהרבה מכתבי תלמידיו, ראה למשל בהרחבה רבה בס' משפטי ארץ של המכון לחקר החקלאות על פי הלכה פרק א הערה 27 וראה שם עוד מדעות הפוסקים בזה לכאן ולכאן, וראה שם דיון רחב לשיטה זו ממתי האיטריות מתחייבות בחלה אם משעת לישה או רק לאחר שנעשו קוגל..
השאר תגובה