להלכה,האם הולכים אחר טעם תקנת חז"ל? לדוגמא:חז"ל תיקנו לומר ברכת השכיבנו בערבית וכל עוד לא עלה עמוד השחר ניתן לאמרה.הברכה תוקנה כנגד זמן שכיבה וכדי להינצל מן המזיקים.מה קורה אם יהודי ישן ביום ולא מתכנן לישון בלילה.האם בתפילת ערבית שהוא מתפלל מיד בצאת הכוכבים,יאמר ברכת השכיבנו?אם הולכים בתר הטעם אז לא,כי הוא לא מתכון לישון ולכן לא צריך שמירה מן המזיקין?
תשובה:
שלום רב.
באופן עקרוני בדיני חז"ל הולכים אחר הדין ולא אחר הטעם, ואף אם טעם התקנה מפורש, איננו משנים את הדין אף אם ידוע לנו שהטעם השתנה, ויש בזה כמה טעמים, או מפני שאיננו יודעים אם זה היה הטעם היחיד שהיה לחז"ל בתקנתם או שהיה להם טעמים נוספים ששייכים גם היום, או מפני שאיננו יודעים אם אכן ברור שהטעם לא שייך היום, וגם מפני שאין משנים הלכות בתורה.
לענין ברכת 'השכיבנו' א' אין הכרח שזה הטעם היחיד לתקנת חז"ל לומר ברכה זו, ב' גם מי שאינו הולך לישון בלילה יש לו לחוש למזיקים ולומר ברכה זו.
