פאות משיער הודי

בענין עבודה זרה בפאות
רציתי לשאול לגבי קנית פאות בחנות באינטרנט
יש חנות שמוכרת פאות שכתוב עליהם שהם משער הודי, האם השער שם בודאי איסור או שיש רוב שער מותר, והאם צריך לחוש לשער אסור. ויש חנויות שמצוין שהם במדינות אחרות כגון סין, והשאלה האם צריך לחוש לשער ממקום אחר
עוד שאלה האם בחנות שלא מצוין המקור מותר לקנות או שזה קבוע או אף רוב איסור,
ועוד שאלה אם אפשר לסמוך על שאלת המוכרים בהודו האם השער בא מהמקדש שלהם, או שיש לחוש שזה להשביח מקחו, וכן יש לשאול לגבי אמריתו מהיכן מקור השער.

תשובה:

שלום רב, וסליחה על האיחור במתן התשובה.

השער מהודו נפוץ בכל העולם גם בסין אין שום סיבה להאמין לחנות שטוענת שהשיער שלה אינו מגיע מהודו, אלא רק לחנות שיש לה הכשר, ויש לידע כי גם בחנויות שיש בהם השגחה לולי שבעל החנות ירא שמים גם עליו היה קשה לסמוך כי עדיין תמיד אפשר להעלים ולהכניס שיער שהמשגיח לא ראה. אי לכך בחנות שלא מצוין מה המקור לכאורה יש מקום לחשוש, ועל אחת כמה וכמה במקום שכתוב שהשיער הוא הודי שיש בו בעיה של עבודה זרה.

אם תרצה אוכל לתת לך מספר טלפון באופן אישי של משגיח כשרות המתמחה לענין זה ומסתובב ברחבי העולם לבדוק את מקורות השער, ויוכל לתת לך תשובה ספציפית למוצר אותו אתה מתכוון לרכוש.

הצטרף לדיון

6 תגובות

  1. כידוע בשנת תשס"ד הורו גדולי ישראל בראשות מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שכל שער שמקורו מבתי עבודה זרה שבהודו אסור בהנאה. מרן הגר"ש הלוי ואזנר זצ"ל כתב אף הוא במכתב "כי מי יודע אם גם זה גרם להרבה מקרים גופניים ונפשיים בבתי ישראל", עכ"ל.
    בזמנו יצאה הוראה ברורה מהגריש"א זצ"ל, כי סתם פאה אסורה בהנאה מספק שמא מקור שערותיה הוא מבתי העבודה זרה שבהודו, ורק אם יש בירור גמור על מקור השערות וידוע בהחלט שהמקור הוא טהור, יש להתיר את השימוש בפאה.
    בעקבות הוראת גדולי ישראל ובראשם מרן הגריש"א זצ"ל, נכנסו כמה מערכות כשרות לעובי הקורה לנסות להעמיד מערכות כשרות שתיתן מענה הוגן לדרישה ההלכתית להעמיד פיקוח על מקור השער בכדי לוודא כי מקור השער אינו מגיע מבתי העבודה זרה שבמדינת הודו, אולם למעשה, רוב מערכות הכשרות פרשו מיד לאחר תקופה קצרה, ובפרט כשראו ששוק השער מוצף ברמאויות שונות, אך כשרות אחת ויחידה נשארה בשוק עד היום, ועל פיה סומכים כיום כל בית ישראל.
    לצערינו, ההכשר היחיד הקיים כיום על מקור השער, מתנהל בצורה בלתי אחראית עד שקשה לכנותו בשם "הכשר". האמת נאמר ולא נכחד, כי בתחילה כששמענו על הטענות נגד ההכשר דחינו את הטענות היות שלא קיבלנו הוכחות ברורות לטענות נגד ההכשר, אולם ברבות הזמן החלטנו לערוך מחקר יסודי ומקיף מפיהם של הסוחרים ומפיו של המשגיח עצמו, לדעת מה מתרחש באמת בכשרות זו, ואז התבררה האמת המצערת והתחוורה לפנינו כשמלה, וכפי שאנו מגישים לפניכם היום בקונטרס זה את תורף תוכן הבירור שנערך במשך כמה חודשים.
    לאחר שהתוודענו לעוצמת מחדלי הכשרות – ולגודל העוולה הזועקת עד לב השמים, נפגשנו עם רבנים מטעם מערכת הכשרות, וישבנו איתם קרוב לעשר שעות! והצגנו לפניהם את הטענות האמורות בקונטרס זה, אולם למעשה עד עתה לא קיבלנו שום מענה ושום תשובה על תוכן דברי הטענות האמורות בקונטרס זה.
    ולכן אמרנו כי לא עת לחשות, והצגנו הדברים בקונטרס מסודר באופן שכל הרוצה יוכל להיווכח באמיתת הדברים. סידרנו הדברים באופן של חמישים טענות, וחילקנו הקונטרס לשני מדורים שונים, מדור א' של ל"ה טענות כנגד התנהלות ההכשר באופן כללי, ועוד מדור נפרד של ט"ו טענות להוכיח כי בדיקת הריח והמישוש אין לה מקום כלל.
    ***
    לפני שנה בדיוק – בבין המצרים תשע"ז, כבר נדרשו גדולי הרבנים שליט"א לדון אם עפ"י הלכה ניתן לסמוך על מערכת הכשרות הניתנת כיום על שער. במכתב מיוחד תחת הכותרת "להסיר מכשול עבודה זרה ממחננו", כתבו הרבנים בזה הלשון: "נדרשנו לאשר שאלונו בדבר פאות נכריות אשר יש עליהם איזה שהוא הכשר שאין בהם שער מתקרובת עבודה זרה, האם ניתן לסמוך עליהם?, בתשובה לשאלה זו כתבו הרבנים, "כפי שעלה בידינו בבירורים אי אפשר לסדר בשום אופן השגחה על דבר זה, וכמובן שאי אפשר לסמוך על המפעלים, היבואנים והסוחרים האומרים שהם בעצמם גזזו את השער במקומם, וחייבים ע"פ הלכה שיהיה פיקוח צמוד של משגיחים יהודים יראי שמים משעת גזיזתו ועד הסוף ועל כן דעתינו דעת תורה שכל ההכשרים שניתנו בזה אין בהם ממש ואין לסמוך עליהם ושומר נפשו ירחק מהם". על המכתב חתמו הגאונים הגדולים: רבי חיים מאיר הלוי ואזנר, רבי שריאל רוזנברג, רבי עזריאל אויערבאך, רבי שמעון בעדני, רבי יהודה סילמן, רבי משה מרדכי קארפ.
    רבים הם שואלים מה נטפלנו על כשרות זו, והרי לצערינו ישנם בדורינו עוד כשרויות שישנם עליהם טענות. אולם חילוק גדול קיים בין כשרות זו לשאר כשרויות, שכן בשאר מערכות הכשרות אין שום אדם חייב ליהנות ממערכת הכשרות פלונית או אלמונית, אלא הדבר תלוי ברצונו ויכול הוא בהחלט לקנות מהכשרים המהודרים המקובלים על כל בית ישראל, אולם בנידון דידן אין עוד כשרות אחרת, וה'היתר' היחיד הגורם לבית ישראל לעבור על איסור הנאה מתקרובת עבודה זרה, הוא ה'הכשר' דידן, ומה גם שההכשר הזה נכנס לבתיהם של משפחות טובות בישראל המקפידות על קלה כבחמורה ובשאר מוצרים אינם סומכים על כשרויות ברמה כזאת, ולכן אמרנו כי לא עת לחשות, ומצווה לפרסם הדבר בכל בית ישראל למען ידעו מה המצב האמיתי המתרחש כיום, ואין ספק כי אצל רוב המשפחות היראים המקפידים להיזהר בכל המוצרים שלא להכניס לבתיהם הכשרים מפוקפקים, יעשה הקונטרס רושם רב כשיראו ויתפלאו להיווכח במציאות העגומה שלפנינו.
    ידענו כי אותם המתעקשים להישאר בשלהם, יוכלו להתעקש בדרכים איוולתיות ולתלות כי כל הנכתב בקונטרס זה נובע מתוך אינטרסים מפלגתיים או ממניעים אחרים וכהנה וכהנה, אולם בדברינו לא טרחנו 'לשכנע' את מי שרוצה לחשוב אחרת, אלא עיקר מטרתינו הוא להגיש את המציאות הפשוטה לפני כל דורש אמת, וישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בם ופושעים ייכשלו בם.
    בשולי הדברים ראינו חובה לנפשינו להתייחס לטענה הנשמעת לאחרונה מכמה גורמים שכביכול כל הנעשה בהכשר זה מאושר על פי הוראות הגרי"ש ולכן אין לפקפק על ההכשר כלל. מבירור קצר שביררנו אצל המשגיח עצמו ואף אצל רבני מערכת הכשרות ואף אצל הרה"ג ר' חיים כץ מבאי בית הגריש"א זצ"ל שהיה מעורב בהקמת ההכשר, נאמר לנו בבירור שהגריש"א זצ"ל לא היה מעורב בפרטי ההכשר, ורק הורה קו כללי להעמיד הכשר ולא נכנס לפרטי צורת בדיקת ההכשר, וכל הניסיונות להיתלות בעניין זה בשמו של מרן הגריש"א, בשקר יסודם.
    לקבלת- כל הקונטרס לגבי "50 טענות" כנגד הכשר "חניכי הישיבות" מבוססות ביותר.
    עם הוכחות מוקלטות ומתומללות.
    [email protected]

  2. אינני יודע מי צודק פה.
    אבל מעניין שנקטתם כמו צד אחד, הרי הגר"מ גרוס טוען בתוקף בעד ההכשר שלו. ואם אינכם סומכים עליו כיצד אתם משתמשים בועדת מהדרין (ישנם שלא משתמשים ואין השאלה עליהם)?

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל