שלום לכבוד הרב.
האם אליהו הנביא "מלאך הברית" מגיע לכל ברית של ישראל גם כאלו שיש שם עירוב נשים וגברים ,חוסר צניעות ,מוזיקה אחרת ושאר דברים שלא כפי ההלכה.
תודה וכל טוב
תשובה:
שלום וברכה
צריך לדאוג שהמקום יהיה קדוש כדי שאליהו יתרצה לבוא לברית זו.
מקורות:
מצאנו בספרי הראשונים (ריקנאטי סימן תק"צ ואור זרוע ח"ב סימן ק"ז) שיש ענין לבחור סנדק ראוי כדי שאליהו יתרצה לבוא לישב לידו בשעת הברית, ומדברים מוכח שאליהו לא מגיע לכל מקום, אלא צריך לרצותו שיגיע.
וידועים דברי הספר חסידים סימן שצ"ג שאין לומר 'שהשמחה במעונו' במקום שנשים יושבות בין אנשים, וכתב שעל אלה וכיוצא בהם נאמר בירמיהו 'לא ישבתי בסוד משחקים', ונראה פשוט שאם הקב"ה לא רוצה לשבת ביניהם גם אליהו לא יתרצה לשבת ביניהם.
עיקר הענין שאליהו מגיע לברית מילה מקורו בפרקי דרבי אליעזר פכ"ט ובזוהר ח"א צג,א, ויעוי' בשו"ת חת"ס ח"ו סימן צ"ח שביאר כיצד הוא מגיע בשבת ממקום למקום.
אולי אפשר לדייק כן גם ממש"כ "אליהו מלאך הברית עמוד על ימיני וסמכני", והיינו שמבקשים ממנו שיעמוד ויסמוך, דלולא שמרצים אותו לא יעמוד שם ובודאי שלא יסמוך.
בקטע הראשון במקורות כתבתם:
"מצאנו בספרי הראשונים (ריקנאטי סימן תק”צ ואור זרוע ח”ב סימן ק”ז) שיש ענין לבחור סנדק ראוי כדי שאליהו יתרצה לבוא לישב לידו בשעת הברית, ומדברים מוכח שאליהו לא מגיע לכל מקום, אלא צריך לרצותו שיגיע". ע"כ.
ולכאורה הרי זה בסתירה למש"כ בפרקי דר"א, "חייך, אין ישראל עושים ברית מילה עד שאתה יושב ורואה בעיניך".
וכבר ראיתי שיש שנשארו בצ"ע, ב"סתירה" בין פרקי דר"א, למה שהובא לעיל.
והנה, לכאורה ניתן לפרש שיש הבדל אם אליהו הנביא בא בריצוי, או שלא בריצוי,
כלומר שבכל אופן הוא בא, השאלה היא האם זה בבחינת ריצוי או לא.
והיות והרבנים הביאו דוגמא מ"שהשמחה במעונו", נוכל להבין גם לביאור הנ"ל:
שהרי פשיטא שה' נמצא בכל מקום, "מלא כל הארץ כבודו", רק ששם אין ה' "יושב", "לא ישבתי בסוד משחקים",
(ע"ד שיש חילוק בצד החיובי, שה' נמצא בכל מקום, רק שבבית המקדש, זה נקרא ביתו, וכן בבית הכנסת ובבית המדרש),
ואולי אפשר להביא לזה סיוע, ממ"ש בס' סודי רזיי להרוקח (הלכות המלאכים) כ' "ואליהו זכור לטוב ממונה על הרבה, ויש לו שלוחים הרבה, שהרי כשנימולים בשבת בהרבה מקומות איך יהיה בכאן ובכאן אם יש תחומין למעלה מי' טפחים, אלא שיש לו שליחים תחתיו".
לפי דבריו, אליהו הנביא מקיים את השבועה ("חייך, אין ישראל עושים ברית מילה עד שאתה יושב ורואה בעיניך"), ע"י שלוחים…
אמנם אפילו אם נאמר שלפי הפרקי דר"א צריך להיות שהוא יבוא בעצמו, "ורואה בעיניך" ולא ע"י שלוחים, בכל זאת ניתן לומר שיש כמה אופנים וכנ"ל,
וכדי ליישב שלא יהיה סתירה וכו' נראה לומר לפענ"ד שכשאליהו הנביא בא יש כמה בחינות, אפילו אם זה עם גופו (שלכן נשאלת השאלה של תחומין למעלה מי').
שהרי ממנ"פ, מצד אחד אומרים שהוא בא בגופו, שלכן נשאלת השאלה של תחומין, ומצד שני, לא זוכים לראות אותו, אז זה "רוחני", אלא שיש כל מיני רמות לכאורה.
ויסוד לזה, עיין בהמפרשים על גמרא בבא מציעא דף קי"ד ע"א, שיש כל מיני רמות.
ויה"ר שבמהרה בימנו יתגלה אליהו הנביא ויבשר לנו את הגאולה!
ויתרץ את כל התיקו
במהרה בימינו אמן!
והנה שוב מצאתי בספר 'טעמי המנהגים' (בעניני מילה, במהדורא שיש לי בבית, (הישנה) זה מופיע בעמ' שפז):
וז"ל "טעם שנהגו לעשות כסא לאליהו, מפני שכשגזו בימיו על הברית ונתקנא לדבר וברח לו ונחבא במערה ויאמר לו ה' מה לך פה אליהו, ואימר קנא קנאתי לה' אלהי ישראל כי עברו בריתך אשר בני ישראל, אמר לו הקב"ה, חייך, על מה שקנאת על המילה, כל זמן שיעשו את המילה (*) תעיד עליהם שקיימים, לפיכך מושיבין כסא למלאך הבריץ שנקרא אליהו, שנאמר ומלאך הברית אשר אתם חפצים בו הנה בא אמר ה' צבאות (אבודרהם):
ובהערה שם על המילים "תעיד עליהם שקיימים" (*) בקונטרס אחרון כתב וז"ל:
תעיד עליהם שקיימים. ובספר אגרא דפרקא אות קמ"ו כתב בשם קדוש ישראל ה"ה הרב הקדוש מהר"ש מקארלין זצללה"ה שאמר בשם המדרש, בשעה שאמר הקב"ה לאליהו שיצרטך להיות בכל ברית מילה שבישראל, אמר אליהו, אתה ידעת שאני מקנא לשמך יתברך, הנה אם יהיה הבעל ברית בעל עבירה לא אוכל לסבול להיות שם. ובטיחו השי"ת שיכפר להבעל ברית ואז יהיה ריקן מעבירות. והשיב עוד אפשר יהיה המוהל בעל עבירה. הבטיחו השי"ת שיכפר גם לו. השיב עוד, אפשר יהיו הקהל העומדים שם בעלי עבירות, ולא אוכל לסבול. הבטיחו השי"ת שיכפר לכל הקהל, ע"כ. וכתב שם שזה מרומז בפנחס הוא אליהו, תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל, כי הואיל ומדתו קנאה והוצרך להיות אצל כל ברית ולא יוכל לסבול, על ידי זה גורם הכפרה לישראל, כי הוצרך השי"ת להבטיחו כנ"ל:
ובספר בני יששכר חדש תשרי מאמר ד' אות ז' כתב, כך שמעתי שיש באיזה מדרש ולא ראיתיו, אבל ראיתי בספר אחד כתב ג"כ ששמע בשם המדרש שכל העומדים אצל הכסא של אליהו מתכפרין עוונותיהן:
השאר תגובה