האם מועיל עירוב של צורת הפתח בחיילים שקבעו מושבם בשבת בבקעה?
תשובה:
שלום וברכה!
שאלה זו נשאלת פעמים רבות לרבני הצבא, ונאמרו בה כמה פתרונות בפוסקים:
דעת המ"ב שאם עושים צורות הפתח פחות מי' כל אחת מועיל הגידור גם בבקעה.
דעת החזו"א שאין זה מועיל, ולדבריו יש לגדור את המקום על ידי עשיית צורות הפתח באופן המובא בשונה הלכות שסב,מב יעוי"ש.
גם לדעת החזו"א אם קובעים מקומם לגור שם זמן ארוך יותר משבת אחת, אין זה נחשב לבקעה, אלא למקום שיש בו דיורים, ואפשר להקיפו בצורות הפתח כחצר ומבוי אף לדעת הרא"ש.
למעשה הובאה עובדה בשם החזו"א שהובאה שאלה כזו לפניו, והתיר לעשות צוה"פ בפחות מי'.
מקורות:
יסוד שאלה זו תלוי בכמה מחלוקות ראשונים ואחרונים, ונבאר:
צורת הפתח בד' רוחות לדעת רוב הראשונים מועילה (טור סי' שס"ב בשם ר"י בתוס' עירובין יא,א, מגיד משנה טז,טז בשם הרשב"א וביה"ל ד"ה אבל בשם סמ"ג וסמ"ק), אך לדעת הרמב"ם אינה מועילה אלא אם כן היא פחות מי' או שיש עומד מרובה (והביא השו"ע גם שיטה זו בסי' שס"ב ס"י).
גם לראשונים שמועילה צורת הפתח בד' רוחות, כתבו התוס' והרא"ש (עירובין שם) בתירוץ אחד שרק בחצר ומבוי שיש בהם דיורים מועילה צורת הפתח בד' רוחות, אך בבקעה שאין בה דיורים אין מועיל ד' צורות הפתח. שיטה זו הובאה בשולחן ערוך להלכה.
המשנה ברורה בביה"ל שם כתב שגם לדעת הרא"ש דוקא ביותר מי' יש להחמיר, אך בפחות מי' אפשר להקל כדעת הראשונים שכתבו כך להדיא, וכן כתב החיי אדם. ואם כן לדעתו ניתן לערב בקעה בצורות הפתח פחותות מי'.
אמנם החזו"א בסי' ע' ס"ק י"א חולק על הביה"ל וס"ל דגם בפחות מי' דעת הרא"ש לאסור, ולדבריו לא ניתן לערב בקעה בד' צורות הפתח, אך עי' שם בס"ק י"ג שלדעתו ניתן לערב בכל מקום כמו בירושלים המפולשת, שהצורות הפתח יערבו את השטח החיצוני ב2 צורות הפתח ובכך יהיה ניתן להשתמש גם בשטח הפנימי, יעוי' בשונה הלכות שם שצייר את זה.
גם ללא דבריהם, מבואר בפוסקים שיש חלוקה בין בקעה לבין מבוי וחצר במטרת הגידור, דלא מהני צוה"פ מד' רוחות מדרבנן אלא כשעושה אף לצורך הדיורין ולא כשעושה להיתר טלטול בלבד, כך ביאר השו"ע הרב וכך משמע בדברי הטור, ולדבריהם במקום שמטרת הגידור היא גם לצורך דיורים מועיל לגדר על ידי צורות הפתח.
אך המ"ב הביא מהלבוש שהחילוק בין בקעה לבין מקום שיש בו דיורים הוא שבמקום שיש דיורים יש דרך לעשות פתחים הרבה משא"כ בבקעה, ואם כן גם בכה"ג שמגדרים לצורך דיורים לא יועיל גידור של צורות הפתח כיון שאין מקום זה מוגדר כמקום שיש בו דיורים.
לכל הנ"ל יש לצרף שנחלקו האחרונים בהגדרת בקעה, דעת הקרבן נתנאל
ובשיירא שחנתה בבקעה שלא נחשב שיש בו דיורים, כתב הקרבן נתנאל פ"א סי' י"ג אות ח' שכפי שמבואר ברש"י ששיירא נחשב הוקף לדירה ומועיל בה צורת הפתח, אך בב"י לא נראה כדבריו, וכן החזו"א פליג עליה ושיירא אינה נחשבת הוקף לדירה לענין צורת הפתח.
ונראה להתיר מטעם נוסף, עפ"י מה שכתב במנחת יעקב סימן כ' אות ט' לחלק בין מבוי וחצר לבקעה, שבבקעה יש לחוש שיטעו ויסברו שמותר לטלטל ברשות הרבים, וברש"י בדף סז,ב ד"ה לעולם לענין קרפף נתבאר שהיכן שיש דיורים אין חשש זה, ואם כן גם לדבריו במקום שגרים בני אדם אפשר לערב בצורות הפתח, דאין בזה חשש שיתחלף ברשות הרבים.
ויעוי' עוד בשו"ת אבן ישראל (ח"ט הל' שבת סי' שסב סעי' י) במה שחילק במטרת החניה, שאם הגיעו על דעת לשהות שם נחשב כחצר ומבוי ולא כבקעה.
ולמעשה הורו הפוסקים שאפשר להקל בזה לצורך החיילים, בצירוף כל הסברות הנ"ל, וכן מובא בספר ארחות רבינו חלק א' שהחזו"א התיר לחיילים להניח צורות הפתח בפחות מי', וכך ראוי לעשות, ובאם אין ברירה ניתן להקל גם ביותר מי' כשקובעים עצמם לדירה לפרק זמן ארוך יותר משבת אחת, שבזה גם כן אינו דומה לשיירא ואין חשש שיתחלף עם רשות הרבים.
