תיווך בקנית דירה מחמת שלט שתלה המתווך

לא יצאתי ברור אם התכוונתם לקרוא למקרה זה רמאות וגניבה או תום לב?
לפי הבנתי זה בפירוש עקיפה לברר על דבר השלט ולא להתקשר למתווך וממש רמאות וגניבה לא לשלם.
ולכאורה תום לב שייך רק כאשר ידע במילא מהדירה מחבר, ורק אחר כך שמע שיש גם שלט ולא כשכל המידע הגיע דרך השלט.

באותו ענין שמעתי סיפור ממתווך שפירסם דירה בעיתון והתקשר לקוח לשאול באיזה איזור וכשהמתווך ענה שזה מתוך בניני קרית וכו וכו קומת גג למחרת מתקשר הלקוח עברתי בנין בנין היות ומדובר בכ-7 בנינים ושאלתי מי מוכר דירה כך שאת זה אני כבר מכיר ואני לא צריך אותך אם יש לך הצעה אחרת תגיד לי
בקיצור בדרך כזו או אחרת זה עקיפה ורמאות.

אתייחס לדברי המשיב הנכבד על שאלתי ראשון ראשון ואחרון אחרון.

במה שנכתב באות א' שאם שילם המוכר את חלק הקונה פשוט שאין הקונה צריך לשלם מדין פורע חובו של חברו – יש לדון בזה דאין הסכם התיווך מתייחס לכך כתשלום חובותיו של הקונה אלא כשכר כפול ומכופל על פעולתו של המתווך הבלעדי במקרה של ניסיון עקיפה ורמאות או כקנס על כך. אמנם צודק הכותב הנכבד אך לא מטעמיה אלא דבדרך כלל אין אדם מבטח את עצמו על יותר מהפסדיו ואם היה מעוניין דוקא ביותר היה עליו לפרש זאת בשטר ההתחייבות (ואפשר דעל כגון דא אמרו יד בעל השטר על התחתונה.)
במה שהסיק באות ב'- הנה מכל המקורות שהביא אין שום רמז שתליית שלט המודיע לכל באי העולם שיש כאן דירה למכירה ואפשר ליצור קשר וכו' אפשר שאין בזה פעולה של פועל לכל המעוניין אלא בסך הכל מדובר בהצעה לתת שרות למי שיצור עמו קשר, הגע בעצמך באם השלט לא היה בו פרטים ספציפיים על דירה אלא רק שבבניין מסויים יש דירה והיה אדם עושה עבודת שטח ומברר את מיקומה וכו' וכי יעלה על הדעת לחייבו בדמי תיווך? הרי אין כאן אלא מראה מקום בעלמא וכל הפוסקים שציין (עטרת צבי פתחי תשובה משפט שלום וכו') מדברים באופן שמציע לצדדים את השידוך או את העיסקה.
ויותר מכך בהרבה מן הפוסקים הקדמונים שהוזכרו משמע שצריך בכדי לחייב דמי תיווך/שידוך להזכיר פרטים על הדירה או השידוך (אף על פי שלא מדברים על סכום נדוניה או שידוך ברורים)וכאן לא הזכיר שום פרט על הדירה מלבד מה שהציב עליה "מצבה".
עוד יש לטעון שאדם המפרסם בראש חוצות את המידע שברשותו הרי הוא לוקח בחשבון שיהיו אנשים שלא יצרו איתו כל מגע ואין הוא מתכוון לתבוע מהם תשלום, בקיצור: האם נאמר שמתווך אשר יפרסם על מאות דירות שלטים מפורטים ויגלה דעת שאינו מוחל לאף אחד על דמי התיווך יצטרך כל אדם שראה את פרסומיו לשלם לו. (ואין לומר שמכיון שמדובר בבלעדיות לא חשש, שהרי אדרבה היא הנותנת שכל הפרסום נועד לשרת את המוכר בלבד שעמו יש לו הסכם בלעדיות (ובסברא זו יש לפלפל).
לדעתי הענייה יש להשוות את הנידון באדם שהשקיע משאבים וכוחות ליצור מאגר ממוחשב של מידע על דירות ופרצו לו האקרים למחשב ועשו שימוש במידע הנ"ל וסגרו עיסקאות- הרי ברור שעם כל הכיעור המוחלט שבדבר אי"ז עילה מספקת לתבוע דמי תיווך משום שהפעולה הבסיסית שמחיבת דמי תיווך היא פעולה ישירה לאחד מן הצדדים, וצריך עכ"פ ראיה או אסמכתא לדבר בכדי להוציא ממוחזק.