חוק המנוחה לפי דיני התורה

דיין בבית הדין נתיבות חיים
כ"א אדר ה'תשע"ב

מה תוקפו של חוק המנוחה בין 2-4 לפי דיני התורה. אם נצא בהנחה שרוב התושבים או לפחות מחציתם לא מעונינים בחוק זה ומעדיפים לשלוח את הילדים בין 2-4 לשחק.

תשובה:

שלום רב,

בדברים שהם טובת בני המדינה אומרים ‘דינא דמלכותא דינא’. אף שיש פרטים מסוימים בחוק זה (חוק למניעת מפגעים ותקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש)) שאינם כל כך נחוצים, מכל מקום כל אחד מבין שהחוק בכללותו הוא נחוץ ושאמור להיות סדר מסוים בעניין.

אינני יודע כיצד ניתן לספור את הרוב אם בכנסת החוק עבר בהסכמת הרוב.

אגב. החוק לא אוסר לשלוח ילדים למשחק בכל שעות היום והלילה. בין השעות 2-4 בצהריים אסור רק להשמיע מוזיקה. אפילו עבודות שיפוצים מותרים בכל שעות היום.

מקורות:

לעניין ‘דינא דמלכותא דינא’ לטובת בני המדינה עיין בשו”ת חתם סופר חו”מ סי’ מד שיש לכל הדעות אפילו בארץ ישראל.

את התקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש) ניתן לראות כאן.

4 תגובות

    ישראל:

    יש להעיר כי בתשובה שניתנה כאן באתר נכתב: כי ‘יש למצוא דרך שתספק את מירב הצרכים והרצונות של כל הצדדים. מצד אחד לא ניתן לכלוא את הילדים בבית ומצד שני יש לאפשר מנוחה בשבת לאלו שמעוניינים בכך. יש למצוא את הדרך למזער ככל שניתן את אי הנוחות של כל צד.
    בכל ויכוח כזה יש לצדדים להגיע להסדר ראוי בעזרתם של רבני השכונה’.
    ולכן יש להדגיש כי רק ע”פ החוק אין מניעה לשלוח ילדים לשחק בכל שעות היממה, אך ע”פ דיני התורה חובה למצוא את הדרך לנוחותם של שני הצדדים.

    ישראל:

    העיר לי ידידי עו”ד ר’ אפרים שינהוט שליט”א, כי לאחר שהסקנו שיש חיוב לאדם גדול לשמור על תקנות למניעת רעש, הרי שיש חיוב לחנך בזה את הקטנים ולמנעם מאיסור, כפי שנצטווינו לחנך אותם להשמר מכל איסור הנוגע הן בבן אדם למקום, והן בבן אדם לחבירו. זאת ועוד, הרי התקנות מחייבות שמירה על ‘בעלי חיים’ באופן שלא יגרמו רעש חזק לשכנים, ולכאורה בסברא הדברים נוגעים לא רק לבעלי חיים…
    רציתי לברר בענין הנוגע לכך, האם בכל מקום החיוב לקיים את החוק (מחמת דינא דמלכותא) הוא ככתבו וכלשונו בלבד, או גם כל דבר הנלמד מסברא ומן ההגיון.

    ישראל:

    יש לחלק ג”כ בין עבודות שיפוצים שהם חד פעמיים ובמהותם הם מפגע זמני, לבין חוסר אחריות קבועה על שליחת ילדים למשחק וגרימת רעש לסובבים.

    ישראל:

    להלן תשובה שקיבלתי מהמשרד לאיכות הסביבה ככתבה וכלשונה: שאלה: ‘בשכונתי קיימים ילדים הנשלחים ע”י הוריהם בשעות המנוחה לרחוב והם מפריעים בכך את מנוחת השכנים. האם ישנה התיחסות בחוק לכך?’ וזו תשובתם: ‘פנייתך שבסימוכין הועברה לטיפולי והריני להשיבך כי תקנה 3 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ”ג-1992, קובעת כי “(א) לא ישיר אדם, לא יצעק ולא יפעיל כלי נגינה, מקלט רדיו או טלוויזיה ולא יקים רעש באמצעות פטיפון, רמקול, מגביר קול או מכשירי קול כיוצא באלה בין השעות 14:00 ל- 16:00 ובין השעות 23:00 ל- 07:00 למחרת, באזור מגורים באחד מהמקומות האלה: (1) תחת כיפת השמים; (2) במקום שאינו תחת כיפת השמים, אולם אינו סגור מכל צדדיו כלפי חוץ, או שדלתותיו, חלונותיו או פתחיו האחרים אינם סגורים כולם; (3) בבנין שיש בו יחידות מגורים (להלן – בנין מגורים).
    כמו כן, הנך רשאי לנקוט בהליכים משפטיים נגד הגורם המפגע גם ללא מעורבות הרשויות, וכו’.
    בברכה
    דעאס סלואה
    מרכזת בכירה פניות ציבור’

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *