לווה הטורח לקבל את דמי ההלוואה והמלווה נהנה מכך

בקשתי הלואה מנגיד בחו"ל, אמר לי שמוכן למסור את ההלואה דרך מוסד תורני.
איני יודע את טעמו מדוע דוקא דרך מוסד, אולם יתכן שהוא רוצה להרויח בכך ניכוי מס, [כמו בארץ ישראל לפי סעיף 46].
ושאלתי היא אם זה לא ריבית, ר"ק אם צריך לשלם למוסד כסף על כך, וגם אם לא [או כשהמלוה ישלם על ההוצאות], על עצם הטרחה.
האם זה נכון ? אם כן, האם יש דרך ללות בהיתר [מלבד הית"ע] ? ואם כבר עשו כך האם ניתן להפקיע את האיסור של הטרחה שהיתה, היינו אפילו כשאין טירחה מיוחדת, מ"מ ע"י דיבורו של הלוה הרויח המלוה.

תשובה:

שלום רב,

אם הלווה היה צריך לשלם למוסד כדי להוציא את הכסף, הרי הוא חייב לשלם בניכוי סכום זה, ואם ישלם את כל ההלוואה הרי זה ריבית.  אבל אם ההליכה למוסד היתה כרוכה בטרחה קטנה שיש בהרבה הלוואות, או אפילו בעמלה נמוכה, אין בזה בעיה של ריבית, כיון שהמלווה רשאי להלוות רק כסף שנמצא במקום מסוים, גם אם הלווה יצטרך לטרוח ללכת לקבל את הכסף משם, וגם אם המלווה ירוויח מכך, כיון שהלווה טורח לצורך עצמו.

מקורות:

עיין ספר תורת רבית פ"ה סעיף ט שטרחה שמקובלת בהרבה הלוואות מותר ללווה לטרוח, אף אם המלווה נהנה מכך. עיין שם בהערה יג מה שמביא בשם הנתיבות סי' קכב סק"ח, משובב שם וט"ז יו"ד סי' קעג ס"ק כד.