מקום קביעת מזוזה בחדר מדרגות

לענין קביעת מזוזה בחדר מדרגות:

אנו נכנסים לבנין מדלת הכניסה הראשית (שם כמובן יש מזוזה לימין הנכנס). נכנסים ללובי . מהלובי יש דלת לחדר מדרגות. האם יש לשים שם מזוזה? באיזה צד (מצד ימין למי שנכנס לחדר מדרגות או בצד שמאל למי שיוצא מחדר מדרגות לכיוון הלובי). אם כן האם מברכים או קובעים ללא ברכה. בקומה התחתונה של הבנין שוב יש כניסה ללובי של הקומה התחתונה. האם נשים את המזוזה מצד ימין לנכנס מחדר המדרגות ללובי או בצד שמאל ליוצא מהלובי לכיוון חדר המדרגות. בברכה.

תשובה:

לפי הבנתי מדובר על מבואה [לובי ראשי], שמובילה לחדר מדרגות, ומשם בכל קומה או בקומות מסוימות ישנו דלת נוספת שמובילה למבואה [-לובי] לאותה קומה.

אי לכך התשובה היא כדלהלן:

בכניסה מהלובי הראשי לחדר המדרגות יש להניח בברכה את המזוזה בצד ימין של הנכנסים לחדר מדרגות, שזה הצד השמאלי של הבאים מכיוון המדרגות לעבר היציאה מהבנין, ואילו ביציאה מחדר המדרגות למבואה שבכל קומה או שבקומה התחתונה יש להניח את המזוזה בצד הכניסה למבואה דהיינו מצד ימין של הבא מהחדר מדרגות למבואה.

כאשר חדר המדרגות מוביל לכל קומה עם לובי בפני עצמו וחוץ מזה ישנה עוד מעלית שאפשר לעלות דרכה לשאר הקומות שיש בין החדר מדרגות ללובי דלת עם משקוף ומזוזות, יש לכתחילה יש לקבוע את שתי המזוזות באותו זמן, כדי להתחייב בברכה, אך אם מניחים בשתי פעמים שונות את המזוזה, אין לברך על קביעת המזוזה של הפתח הראשון של החדר מדרגות, ומברכים על המזוזה של הפתח הסמוך לבית, והמיקל לברך על שתי המזוזות כל אחת בפני עצמה [כשמניחים אותם בזמנים שונים] יש לו על מי לסמוך.

אולם אם בחלק מהקומות החדר מדרגות מוביל לפתח הבית או שאין שם לובי עם צורת הפתח אלא הכניסה שלפני הבתים הינה כהמשך של החדר מדרגות, הרי שאף אם בחלק מהקומות ישנו לובי נפרד עם דלת יש לקבוע בפתח חדר המדרגות הראשי בברכה, וכן בפתח של אותה קומה שיש שם את הדלת בברכה.

מקורות:

חדר מדרגות דינו כ"בית שער", וקובעים בימין הכניסה מבית השער לבית, אולם מאחר ומדובר כאן בכמה בתי שער שהרי הלובי מוביל לחדר מדרגות והחדר מדרגות מובילות ללובי נוסף שמחולק בצורת הפתח, הרי שזה נחשב כבית שער לבית שער ובזה נחלקו הפוסקים אם יש לחייב רק את הפתח הראשי או גם את הפתח הפנימי, (והשו"ע יו"ד סי' רפו ס"ז הביא ב' דעות בבית שער שאינו פתוח לבית אלא לגינה אם אותו בית שער שאינו פתוח לבית כיון שאין הפתח פתח של בית פטור מהמזוזה, או שמא אפילו באופן שאינו פתוח לבית חייב מדרבנן, ודעה ראשונה הביא השו"ע בסתם ודעה שניה הביא כ"יש אומרים", ולפי הכלל בשו"ע עיקר ההלכה כשיטה ראשונה שפטור, אולם יש להחמיר בזה משום שהביא גם דעה שניה, וכמו שכתב בבית יוסף שיש לחוש לדעת הראשונים הסוברים שגם בית שער שפתוח לגינה חייב במזוזה מדרבנן, וכמבואר גם בברכ"י שם בשיורי ברכה, לפי זה לכאורה פתח של חדר מדרגות שפתוח ללובי נוסף הרי אין הפתח פתוח לבית שדרים בו ולכן לדעה ראשונה בשו"ע חייבים במזוזה הבית שער החיצוני או רק הפנימי, וכאשר פתוח לבית חייב ומשום כך יש לקבוע בברכה את שניהם כאחד, אולם באמת בפשטות מדברי הרמב"ם מוכח לחייב במקרה זה את כל הפתחים כיון שבסופו של דבר כל הפתחים מובילים לבית, וכמו שכתב (מזוזה פ"ו ה"ח) "לפיכך אחד שערי חצרות ואחד שערי מבואות ואחד שערי מדינות ועיירות הכל חייבים במזוזה שהרי הבתים החייבין במזוזה פתוחין לתוכן, אפילו עשרה בתים זה פתוח לזה וזה פתוח לזה הואיל והפנימי חייב במזוזה כולן חייבין, ומפני זה אמרו שער הפתוח מן הגינה לחצר חייב במזוזה", והגם שבשו"ע לא הביא דין זה במפורש, אולם מאחר ונתבאר שיש מהראשונים המחייבים אף בלא זה, והרמב"ם לשיטתו שפוטר את הבית שער משום שאינו דרך לבית, ועם כל זה כתב שבמקרה זה חייבים אם כן אף השו"ע מוכרח לסבור כן שאם לא כן מדוע שערי העיירות חייבים במזוזה, שהרי זה טעם הרמב"ם שמחייב אע"פ שאין זה כניסה לבית דירה, אלא שכדי לבוא לביתו מוכרח ולא ימלט שלא לבוא דרך אחד משערי העיר, ועוד שהרי בהלכה י' כתב שם הרמב"ם שחדר לפנים מחדר שני הפתחים חייבים במזוזה, ותמה ע"כ הכס"מ שהרי הביא דין זה כבר קודם וע"כ הכוונה על ההלכה הנ"ל של עשרה בתים, ועוד שבב"י ביאר שההלכה המתבארת בבשו"ע ס"ט לגבי בית שער הפתוח לבית ולגינה חייב הוא מדברי הרמב"ם הנ"ל, ואת זה פסק השו"ע להלכה, ומבואר שהלכה זו של הרמב"ם הלכה פסוקה היא, [ומזה תשובה למש"כ בעלי דשא מזוזה סי' רפו ס"ו ענף ה שכתב דבריו לענ"ד בלא שימת לב], ואת דברי הרמב"ם הביא בקיצור שו"ע (סי' יא סט"ז), אולם הערוך השלחן (סי' רפו סל"ד) כתב לבאר שדברי הרמב"ם אמורים שאין עוד דרך אחרת להגיע לבית אלא דרך אותם פתחים, אך אם יש פתח אחר שאפשר לעבור בו אין זה פתח שמוכרח לדירה, אולם דבריו צע"ג שהרי שערי המדינות, ודאי הרבה שערים להם וא"כ מדוע מתחייבים במזוזה והלא לא מוכרח לעבור דווקא דרך פתח זה, שו"ר שכבר בהערה זו בדעת הרמב"ם הקדימו להערוה"ש השואל בשו"ת אגודת אזוב (לרמ"א יעבץ, סי' יג) וכתב לדייק כן ממה שכתב הרמב"ם שדווקא כשהפנימי חייב מוכח שאם אחד מהחדרים באמצע חייב לא, וע"ש במה שפלפל בזה האגודת אזוב בתשובתו אליו וכתב ששער מדינות חייבים לבוא לבתים דרכם, ואנכי לא ידעתי איזה מדינה יש לה רק פתח אחד, אולם למעשה הכריח שם בדעת הרמב"ם שאף באופן שיש עוד פתח להיכנס לבית, חייב הבית שער לבית במזוזה, ומ"מ כיון שדעת כמה מהאחרונים שלדעת הרמב"ם רק באופן שאין אפשרות להגיע לבית דווקא דרך הבית שער, המחמיר לקבוע מזוזה נוספת באותו זמן תבוא עליו ברכה, אך המיקל בזה יש לו על מי לסמוך, שהרי מדברי הרמב"ם מוכח בפשטות שאין צריך שרק דרך שם יעבור, אלא שאין זה פתוח אלא לבית, וגם בחדר מדרגות הרי תכלית השער לבוא דרכו הביתה, ולכן חייב במזוזה ובברכה, יתירה מכך נראה שאם הדרך האחרת להגיע לבית היא רק דרך מעלית, לכל הדיעות צריך לקבוע בברכה, שהרי יש זמנים שאי אפשר לעלות במעלית ובפרט במקום שאין מעלית שבת, או שיש כאלו שאינם משתמשים במעלית שבת, ואם כן נמצא שהדרך היחידה אז לעלות היא רק דרך החדר מדרגות, ולכל הדיעות חייבים לקבוע בכל המקומות מן הדין ובברכה.

 כאשר אין חלוקה בין חדר המדרגות למבואה שלפני הבתים והוא המשך של החדר מדרגות הרי שחדר המדרגות נחשב בית שער לבתים ולכן יש בזה חובת מזוזה בפתח החדר מדרגות לכל הדיעות, ועל כן יש לקבוע בברכה בשני המקומות אפילו כשקובעים אותם בזמנים שונים, הדברים מתבארים מדברי השו"ע (יו"ד סי' רפו ובחובת הדר פ"ה סעיף י' ובהערות שם, ובספר פתחי מזוזות (חלק ההלכות פ"ט ס"ב ואילך)