הציעו לי התמחות (סטאז׳) אצל שופט מחוזי. העבודה היא לעזור לו למצוא מקורות משפטיים ולעזור לו בכתיבת פסקי דין. חבר שלי שלומד בישיבה אמר לי שאסור לי לעבוד בזה האם הוא צודק.
תשובה:
שלום רב,
יש מקום להתיר בדוחק.
מקורות:
לכאורה אין איסור 'לפני עור', שהרי השופט יכול לפסוק גם ללא הסיוע וכל האיסור הוא רק 'מסייע ידי עוברי עבירה', ויש בזה כמה טעמים להיתר.
רוב פסקי הדין של בית משפט המחוזי הם בתיקים פליליים, שיש לדון בהם על בסיס 'מכים ועונשים שלא מן הדין' כדי לעשות סייג, ובעונשים אלו אין דיני התורה שהרי הם שלא מן הדין. ואף שאם הנהגת המדינה היתה באמצעות גדולי התורה היו החוקים שונים, אבל בלית ברירה עדיף לדון על פי חוקי המדינה מאשר שלא לדון כלל.
החשש הוא בעיקר מדיני ממונות (תביעות מעל מיליון ש"ח, ערעורים על בתי משפט השלום ועוד) אם השופט יפסוק לחייב את הזכאי, ריבית וכדומה. וגם בזה יש צד להתיר אם המסייע עושה כן להנאתו ויש ספק אם הסיוע ישמש כדי לעוות את הדין או להיפך לזכות את הזכאי ולחייב את החייב. צד נוסף להתיר לסוברים שאין איסור מסייע במומר. עיין בשו"ת ציץ אליעזר חלק יט סי' לג אות ה-ו.
על בסיס מי מסתמך ההיתר לתת לשופטים חילוניים לדון בעניינים פליליים?
לא דובר בשאלה אם לתת למנות שופטים חילוניים ואם לאמץ את החוק הבריטי. השאלה היתה לאחר שאלו הם השופטים וזה הוא החוק, האם לסייע לשופט להכניס פושע לכלא הוא לסייע לדבר עבירה או לא.
כל מי שמתיר למסור פושע פלילי לרשויות, סובר שאין בזה משום מסייע ידי עוברי עבירה אלא להיפך.
למעשה אין רב אחד שאוסר בעקביות למסור פושעים לרשויות. הויכוח שיש בין רבנים הוא רק אם לצמצם למקרים חריגים או להרחיב שמותר למסור אפילו מלמד שהכה לילד (כפי שמורה הגרמ"מ שפרן שליט"א). התיקים שמגיעים לבית משפט המחוזי הם על עבירה שיש עונש מעל שבע שנות מאסר. כמדומני שבכמעט כל התיקים האלו כל הרבנים יתירו למסור. ואם כן, מנלן שיהיה איסור לסייע לשופט להרשיע את הפושע או לגזור עליו מאסר.
ישנם צדיקים נקיי כפיים שהורשעו לשוא. אבל מספר הפושעים המסתובבים חופשי מחוסר ראיות עולה עשרת מונים מאשר אלו שהורשעו לשוא.
לעיון בהרחבה בדעת גדולי הדור בנושא של מסירת עבריינים לרשויות עיין קובץ ישורון גליון טו עמוד תרלד והלאה.
השאר תגובה