תביעת פיצוי לנפגע בתאונת דרכים מקרנית כשהקרן תחזור ותתבע את הנהג הפוגע שנהג ללא ביטוח חובה

רבני בית ההוראה
ז' סיון ה'תשע"א

לרבנים שלום!
לאבא שלי הייתה לפני חצי שנה תאונת דרכים קשה. רגלו נקטעה והוא נפצע באברים נוספים. (יש לו 80% נכות משוער). התברר שלנהג הפוגע (אבי היה הולך רגל) לא היה ביטוח חובה. עורך הדין אמר שאנו יכולים לתובע את קרנית וכך עשינו. כעת הנהג (הוא חרדי גם אנחנו פחות או יותר חרדים) פנה אלינו ואמר שחברת קרנית תובעת אותו באופן אישי בחזרה והרב שלו אומר שאסור לנו לתבוע את קרנית ואנחנו צריכים למשוך את התביעה. חשוב לי לציין שלא ברור שהנהג הפוגע היה אשם בתאונה (שאלה שצריך להתברר). אני פונה אליכם לדעת האם מותר לנו להמשיך בתביעה. עם כל הקושי שבדבר אם הדין הוא שאסור לנו לתבוע אנחנו נמשוך את התביעה על אף שאומדן הנזקים הוא מליוני שקלים (אבי יהיה זקוק לסיעוד לכל חייו).
מצפה לתשובכתם המהירה משום שאנחנו באמצע הליכים

תשובה:

שלום רב,

אתה יכול לתבוע את חברת קרנית (הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים), על אף שהחברה תתבע את הנהג הפוגע.

לפי תקנות הקרן (תקנה 6 (ב)) הקרן יכולה להתנות את הפיצוי בכך שהנפגע ימסור לה כל מידע שיסייע לתביעת הנהג הפוגע, אם הקרן אכן תדרוש ממך להעיד לחובת הנהג, יש לשאול בנפרד.

מקורות:

זכות הקרן לתבוע את הנהג אינה כתוצאה מיפוי כוח שהנפגע נותן לה, אלא הזכות מוקנית לה בחוק (חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים סעיף 9). ואף שאם לא יתבע הנפגע את הקרן, לא תתבע הקרן את הנהג הפוגע, מכל מקום הנפגע רשאי לתבוע מהקרן את המגיע לו בדין (כספי הקרן הם כספי ציבור וכל אזרחי המדינה רשאים לקבל את המגיע להם לפי תקנון הקרן) ואינו חייב להשגיח על התוצאות.

עיין תוספות ב”ב דף נד ע”ב ד”ה וישראל והגהות אשר”י שם פ”ג סי’ סה שיהודי רשאי לתבוע את הגוי אף אם הגוי יחזור ויתבע יהודי אחר שלא כדין. ואפילו הרא”ש אינו חולק אלא במקום שישראל תובע את הגוי בתחבולה ושלא בצדק, מה שאין כן בנידון דידן. בנוסף לכך, הרמ”א בחו”מ סי’ קצד סעיף ב פוסק כהתוספות והגהות אשר”י.

2 תגובות

    השואל:

    עורך הדין של הנהג הפוגע הסביר לנו שהזכות של קרנית לתבוע את הנהג נובעת מכוח הזכות שלנו. כלומר, בזה שהם מפצים אותנו הם קונים את זכות התביעה מולו. השם המקצועי של זכות כזו הוא סובורגציה. אני מעתיק לך מוויקפדיה מידע על המונח תַּחֲלוּף ׁ(סוברוגציה) (אנגלית: Subrogation) היא שיטה משפטית במשפט המקובל שבה צד אחד (א’), בדרך כלל מבטח של צד אחר (ב’), נכנס בנעליו של צד ב’ וזאת כדי להנות מזכויות או מתרופות של צד ב’ כנגד צד שלישי, כגון נתבע בנזיקין (ג’). לתחלוף קיימת תוצאה דומה לזו של המחאה, אולם שלא כמו המחאה, ניתן ליצור תחלוף ללא הסכם בין צד א’ לבין צד ב’ להעברת זכויותיו של צד ב’. תחלוף מתקיים בדרך כלל בחוזי ביטוח, אולם השיטה המשפטית ניתנת ליישום נרחב יותר.
    בכל מקרה, כיוון שצד א’ משלם כסף לצד ב’, כסף אותו צד ג’ היה צריך לשלם לולא ההסדר בין א’ לב’, החוק מתיר לצד א’ לאכוף את זכויותיו של צד ב’ כנגד צד ג’, כדי להשיב לעצמו חלק או כל מה ששילם לצד א’. דוגמה אופיינית לתביעת תחלוף ניתן לראות בדוגמה הבאה:
    ג’ נוהג ברכב באופן רשלני וגורם נזק לרכבו של ב’.
    ב’ מבוטח בביטוח תאונות על פי חוזה ביטוח ותובע את חברת הביטוח א’, לפצותו על נזקיו.
    א’ מפצה את ב’ על מלוא הנזקים לרכבו.
    א’ תובעת את ג’ על שגרם ברשלנות לנזקי רכבו של ב’ על מנת להשיב לעצמה את סכומי הפיצוי ששילמה.
    א’ מקבלת את כל, או חלק, מן הסכומים ששילמה לב’, עד לגובה הפיצוי אותו שילמה. ב’ אינו זוכה לקבל את הסכומים אותם מקבלת א’ בהליך נגד ג’, להוציא את אותם סכומים שהם מעבר למה שא’ שילמה לב’.
    אם ב’ קיבל פיצוי מלא על נזקיו מן המבטחת א’ ועדיין היה יכול לתבוע את ג’, אזי היה מקבל פיצוי-יתר, דהיינו מעבר לנזק שנגרם לו בפועל. הבסיס לעקרון התחלוף הוא שכאשר מבטחת א’ מסכימה לפצות את ב’ כנגד נזק מסוים, אז ב’ יפוצה על מלוא הנזק, אולם לעולם לא מעבר לסכום הנזק שנגרם לו… אם מתקיים מצב הנוגד עקרון זה – דהיינו שב’ לא מפוצה על מלוא נזקיו, או ב’ מפוצה למעלה מסכום נזקיו, אזי הדבר עומד בניגוד לעקרון התחלוף ואינו נכון משפטית.
    במדינת ישראל, בנוסף לתביעות תחלוף של חברות ביטוח על פי חוזי ביטוח, נפוצות אף תביעות של המוסד לביטוח לאומי כנגד מזיקים, זאת על פי סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי:
    היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין, או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל”ה-1975, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי סעיף 343 לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה…

    רבני בית ההוראה:

    על אף שבחוק מקבלת הקרן את זכויותיו של הולך הרגל שנפגע, מכל מקום הנפגע אינו מייפה את כוחה של הקרן, אלא תובע מהקרן את המגיע לו והקרן תובעת מכוח החוק. ההגדרה המשפטית של תביעת הקרן אינה משנה, אלא האם הקרן היא שלוחו של הנפגע, או פועלת מעצמה. כיון שהקרן אינה שלוחו של הנפגע, אין זה באחריותו של הנפגע על התוצאות של תביעתו. כל מה שמוטל של הנפגע לבדוק הוא אם הכסף שהוא תובע הוא בדין וביושר.
    גם במקרה שצויין במקורות. יהודי שקנה שדה מגוי, שילם עליו ובא יהודי אחר והחזיק בה. היהודי תובע מהגוי את כספו בחזרה וכתוצאה מכך הגוי תובע או מוציא באלימות את השדה מהיהודי השני שזכה בה כדין מההפקר (עיין שם), אף על פי כן רשאי היהודי הקונה לעשות כן.
    שמעתי שכן מורה גם הגרמ”מ שפרן שליט”א.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *