שאלה:
בשעת לחץ אמרתי: "ה' תעשה שלא חליתי והבדיקה תצא תקינה. אני מבטיח, נשבע שלא אעשן יותר. רק תעשה שאני לא אחלה." האם הניסוח הזה נחשב לנדר שמצריך התרה לכתחילה כדי שאם אעשן לא אפר את הנדר?
תשובה:
זו שבועה לכל דבר, וחלילה לעשן בלי לעשות התרת נדרים בצורה נכונה לראויה. אני ממליץ מאוד לעשות את ההתרה כדי שלא להכשל חלילה בנדר, אף שההמלצה שלי היא גם להמנע מעישון מכל וכל.
אני לא נביא אבל מי אמר שבגלל שהחלטת לעשות זאת אכן ה' עזר לך. אני בעצמי מעשן. אני מבין כמה זה קשה להפסיק. אבל לא לוקחים סיכון זה מזכיר לי את ה משל הקלאסי שמביאים שאדם חיפש חניה בתל אביב והבטיח ל השם שאם הוא מצא חניה הוא הניח תפילין באותו רגע מישהו פינה חניה ואז האדם אמר ל השם זה בסדר הסתדרתי כבר
אין כל קשר לנושא, הנדר לא היה מותנה בבריאות, הוא נדר כדי לזכות בבריאות, והנדר הזה חל בלי שום ספק.
נכון. ועכשיו הוא בריא ושלם ב"ה. אז אולי בגלל שהוא הבטיח התוצאות הם כך ב"ה.
אני סה"כ אמרתי שאולי כדי לא לעשות התרה.
לעבור איסור תורה של נדר זה לא פחות גרוע מנזקי העישון…
א. האם זה לא נחשב ל"נדר של מצווה" שאין להתירו?
ב. הרי הוא אמר זאת בלשון שבועה, והביאו הפוסקים ששבועות לא מתירים לכתחילה!
להגדיר זאת כנדר של מצוה זה חידוש, קשה להגדיר את העיון כעבירה ממש על ונשמרתם, אף שברור שהחכם עיניו בראשו.
ודאי שאין להתיר לכתחילה וגם קשה מאוד למצוא פתח לכזה נדר, הענין הוא שהנסיון אומר שהעישון כל כך ממכר שהסיכוי שיכשל כאן הוא חמור…
השאר תגובה