שאלה:
מבואר במשנה מסכת שבועות ג:ח שמי שנשבע לבטל את המצוה שלא לעשות סוכה ושלא ליטול לולב ושלא להניח תפילין זו היא שבועה שוא שחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה פטור:
מה דינו של מי שנשבע על שני דברים שונים, שאף אחד מהם בעצמו לא מבטל מצוה, אבל שניהם ביחד מבטלים מצוה.
לדוגמא מי שנשבע לא להניח תפילין במקום פלוני, ואז הוא הולך למקום הזה ואז הוא נשבע לא לצאת מהמקום הזה. הרי אף אחד מהשבועות האלה לא מבטל מצוה, אבל ביחד הם מונעים את הנשבע מלהניח תפילין.
תשובה:
לכאורה זו שבועה גמורה. למעשה הגמרא עצמה דנה בכך, כפי המבואר שם דוקא שבועה לבטל מצוה לא חלה אבל נדר חל, כלומר אדם שמדיר עצמו מתפילין מסויימות ואין לו אחרות, נדרו חל.
תודה רבה. האם אתה יכול לספק את המקורות?
ראה משנה בנדרים טז א.
השאר תגובה