שאלה:
היה לי ויכוח עם כמה חסידים לגבי שינה בערב שבת… הם טענו שזה ממש ממש חשוב, אפילו ציטטו מקורות וסיפורים על מסירות נפש ממש לעניין… למיטב ידעתי אין שום איזכור לעניין הנ"ל בשו"ע ומשנ"ב , ואשמח לדעת כיצד להתייחס לעניין, והאם זה סתם המצאה של החסידות.. ואולי אפילו בגדר של לא תוסיף כיון שיש כאלו שכתבו (בשם המגיד ממזריטש) שהיה צריך להיות מ10 הדברות עד כדי כך!? (נשמע לי הזוי!)
תשובה:
שלום וברכה
בודאי אין הלכה ספציפית כזו, אלא שהחכם עיניו בראשו בעיקר בשבתות הקיץ שהיום ארוך, שלא יגיע לשבת כשהוא עייף וממורטט… זה לא כבוד השבת. אדם שמצליח להגיע רענן לשבת, לערוך את הסעודה בחיות ורוממות הרוח ואז לשבת ללמוד בנחת עם הילדים או לבדו וכו', זו שבת אמיתית שנותנת כח רוחני ומטען לכל השבוע.
כמובן אצל החסידים שהולכים לאדמו"ר לטיש הנערך עד השעות הקטנות של הלילה זה עוד יותר משמעותי, שלא לסבול מעייפות מצטברת של כל השבוע…
שנזכה לכל הטוב הצפון בשבתות היפות והמרוממות שנתן לנו ה' יתברך.
שבת שלום.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=4714#p=20&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr=
השאר תגובה