פינוי חללים בשבת – חילול שבת כדי למנוע מורך לב

שאלה:

היי,
אני חייל, במסגרת התפקיד שלי יש צורך לאייש חמ"ל גם בשבת. עכשיו התפקיד שלי נהיה רלוונטי רק כאשר מישהו חס ושלום נהרג, האם יש כאן פיקוח נפש? הרי לא מדובר בהצלת חיי אדם, אלא אני נהיה רלוונטי רק כאשר מישהו מת.
יש לציין שרב החטיבה מתיר, אך אני לא סומך עליו מסיבות כאלו ואחרות ולכן אשמח לקבל את דעתכם.
תודה

תשובה:

שלום וברכה

קשה לי לקבוע דין במסמרות כיון שאני לא מבין מה בדיוק תפקידך ובמה הוא כרוך.

ככלל ידוע בשם הגרש"ז אויערבך ועוד, וכך התייסד ברבנות הצבאית בכל מערכות ישראל, שאף שפינוי מת בשבת אסור משום מוקצה ואיסור הוצאה ועוד, במלחמה שהדבר נחוץ מאוד לכל המורל של החיילים זה נחשב צורך פיקוח נפש. לא יתכן להשאיר גופת חייל ליד חיילים צעירים, חברים שלו, ובמצב מחולל וכו', הם יכנסו מזה לסוג של הלם ויאוש וחידלון ולא יוכלו להלחם כך, זה גם מכניס מורך בלב וכל אחד חושב מיד על עצמו וכו', ולכן התירו לחלל שבת בפינוי חללים במצב מלחמה.

כמובן לגבי הפרטים המדוייקים צריך הנחיות מדוייקות.

בשורות טובות, יתן ה' שתהיה מובטל לגמרי בשבת ובחול…

מקורות:

באופן עקרוני כבוד המת אינו מתיר חילול שבת, כפי ששנינו: "תניא, רבן שמעון בן גמליאל אומר: תינוק בן יומו חי – מחללין עליו את השבת, דוד מלך ישראל מת – אין מחללין עליו את השבת. תינוק בן יומו חי מחללין עליו את השבת. אמרה תורה: חלל עליו שבת אחד, כדי שישמור שבתות הרבה. דוד מלך ישראל מת – אין מחללין עליו – כיון שמת אדם, בטל מן המצות. והיינו דאמר רבי יוחנן: 'במתים חפשי', כיון שמת אדם – נעשה חפשי מן המצות". (שבת קנא:).

אולם העיד רבי משה אברהם אבידן: "ושמעתי מהגרשז"א שצידד לומר כלל גדול בענין זה, והוא שכל שענין פינוי החללים מעורר בהלה גם בימות החול וממהרים לפנותם למנוע מורך לב מותר לפנותם בשבת שמידת הבהלה מורה על הדחיפות והחשיבות שיש לפינוי". (דרכי חסד, פרק י' סוף הערה 2). ועל כך נהגו לסמוך לאורך כל השנים ברבנות הצבאית.