שאלה:
שלום וברכה.
האם העניין לפרוס מפה על השולחן, הוא מצד נוי וכבוד שבת, או שיש עניינים אחרים לכך?
רכשתי בס"ד פינת אוכל מאוד יפה, ושום מפה שנפרוס על השולחן, לא תהיה יפה כמו השולחן עצמו.
תודה רבה.
תשובה:
שלום וברכה
בזמן הסעודה ויש אומרים שכל השבת, יש ענין מיוחד במפה כדי שהפת תהיה בין שתי מפות זכר למן.
כמו כן על פי סוד יש בכך ענין, ויש שאמרו לכתחילה להעדיף מפה לבנה.
מקורות:
רבי יהושע אבן שועיב (תלמיד הרשב"א) בדרשותיו על התורה (פרשת בהעלותך) כתב: והיה יורד הטל תחלה ואחר כך המן וטל עליו והיה כמונח בקופסא דכתיב (במדבר יא ט) וברדת הטל על המחנה וכתיב (שמות טז יד) ותעל שכבת הטל, ועל זה נוהגין בליל שבת לשום לחם בשלחן בין שתי מפות לבנות רמז למן. ע"כ. וכן כתב רבי מנחם בן אהרן (תלמיד ר"י אבן שועיב) בספרו צדה לדרך (מאמר רביעי, כלל ראשון, פרק חמישי) לעולם יסדר אדם שלחנו בערב שבת בין השמשות ויכסה השלחן במפה לבנה. והובא באליה רבה (סימן רעא ס"ק טז).
ויש שהצריכו כיסוי השולחן במשך כל השבת כולה, בדרכי משה כתב: וגם יהא שלחנו מתוקן כל השבת כולה, וכן המנהג שכל השבת השולחן מכוסה במטפחת, ואין לשנות.
לעניין כיסוי שאר השולחנות בבית, כתב הביאור הלכה (שם ד"ה יסדר שלחנו) היינו בחדר שהוא אוכל שם ובוודאי צריך לכסות כל השולחנות שיש שם, ואפילו ביתר החדרים גם כן אפשר דראוי לעשות כן.
מאידך הכף החיים (שם) כתב בשם ספר אליה רבה (אות ג') שעיקר הכיסוי שנאמר הוא רק במקום שאוכל ולא בשאר החדרים, ולמד כן שאין לכסות שולחן בבית החורף כל ימי סוכות, והוסיף שנראה דאין צריך לכסות רק השולחן שאוכל עליו, והטעם הוא כדי שתשרה שם הברכה, והברכה אינה שורה אלא במקום שאוכל ומברך.
אכן המנהג הרווח כדברי הביאור הלכה ומכסים גם שולחנות בבית הכנסת.
בספרי חסידות הובא שכאשר השולחן אינו מכוסה יש בו שליטה לחיצונים.
אם רק מצד הפת, אפשר לכאורה לדאוג למפה ספציפית לפת.
מעתיק לך קצת:
בלקט יושר' תלמיד תרוה"ד: בכל שבת ויום טוב היה פורס המשרת שתי מפות על שלחנו לבד המפה הפרוסה על הלחם קודם שהלך לבית הכנסת או רק לפעמים עשה המשרת כן בזמן שהיה בבית הכנסת והמפה האמצעית היתה טובה או לבנה משלמטה הימנה, וכשרוצה לברך ברכת המזון נטל השמש המפה האמצעית עם הפרורין לחם והמפה התחתונה היה מניח עד למחר על השלחן, ולמחר היה המשרת מסדר השלחן כמו בלילה וכל היום מניח מפה התחתונה על השלחן עד אחר הבדלה. וכן מצאתי בטור אורח חיים בסימן רפ"ט וז"ל ונוהגים באשכנז שמניחים השלחן ערוך כל השבת לכבוד שבת ע"ש. ואם שכח המשרת ולא הניח אלא מפה אחת על השלחן בשבת אז אינו נוטל המפה מן השלחן כל השבת אלא נוטל המפה ומנער אותה עד שיבואו הפרורין לצד אחד ואז נוטל הפרורין בידו והלך לו .
סיפר הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצ"ל רבה של רמת השרון גליון מוסף שבת קודש פרשת בהעלותך תשס"א, אודות הדיבוק מנובהרדוק שהיה בליטא בימי הגר"א והוא היה נשמת אותו שהרג את זכריה הנביא ראה גם ספר הצדיק ר' שלמה' עמ' וסופו של דיבוק זה שהגיע לידי המגיד הקדוש מקאזניץ זי"ע לתקנו כפי שסיפר שם רבי יעקב כל פרטי סדר ההשתלשלות כפי שקיבל ואכמ"ל :
הרב מפוניבז' זצוק"ל נכנס פעם לחדר האוכל בישיבת פוניבז והבחין כי במספר שולחנות המפה נשמטה ואינם מכוסים בשלימות היה זה ביום שבת קודש הרב ניגש וסידר את המפות אח"כ פתח ואמר מה שמקובל אצלו טייערע בחורים בחורים יקרים שמעו נא באחת השבתות הכניסו את הבחור אשר בו הרוח הנובהרדוקער דיבוק אל ביתו של מרנא הגר"ח מוואלזין זצוק"ל הבחור נבהל והתהלך אנה ואנה בבית כמי שאחזו טירוף הוא לא מצא לעצמו מקום אחיזה מקדושת הבית והשבת הוא התחיל לרוץ בסחרור הלוך ושוב עד שמצא פינה קטנה באחד משולחנות הבית שם המפה התקפלה והשולחן היה מגולה מיד התכופף וקיפץ בחיבוקים ונישוקים את אותו מקום שם היתה אחיזה לחיצונים.
סיפור דומה נשמע מפי הגאון בעל חזון איש' זצ"ל אודות דיבוק' בתקופה מאוחרת יותר מעשה איש' ח"ו עכר פח סיפר הגאון ר' שמריהו גריינימן זצ"ל ששמע מהחזון איש כי פעם הובא סיפור דומה נשמע מפי הגאון בעל חזון איש' זצ"ל אודות דיבוק' בתקופה מאוחרת יותר סיפר הגאון ר' שמריהו גריינימן זצ"ל ששמע מהחזון איש כי פעם הובא דיבוק לפני הגאון רבי מלכיאל הלוי טננבוים זצ"ל אב"ד לומז"א בעל דברי מלכיאל' היתה בו בדיבוק טומאה כה גדולה עד שלא יכול לסבול שום דבר שבקדושה, וכשהביאו לפניו את ספר הזוהר השתולל הדיבוק עד למאוד מחמת שלא היה יכול לסבול הקדושה עד שכמה אנשים היו צריכים להחזיק בו בכח רב עיי"ש פרטים נוספים וביניהם שכאשר הביאו לפניו זוה"ק מדפוס שלא נדפס על ידי יראים לא הגיב הדיבוק מאומה .
עוד סיפר בשם החזו"א על גודל טומאתו של אותו דיבוק, שכאשר ראה בשבת קצה השולחן מגולה במקצת מחמת שנשמטה שם המפה היה מגפף ומנשק את השלחן במקום המגולה סיפור נוסף בתיאור שונה במקצת הלכות שבת בשבת' להגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט"א עמ' נג הערה ושמעתי מהגה"צ ר' יוסף הלר זצ"ל במעשה הדיבוק' הידוע שהיה אצל החפץ חיים זצ"ל שבשבת הדיבוק' היה נח ולא היה מדבר ומצער אותה אלא אם אכן הורידו המפה מהשולחן מיד היה פורץ בדיבורים ויסוריו הנוראים.
השאר תגובה