שאלה:
שלום וברכה,
רציתי לשאול, אם אדם בבית הכנסת שומע הבדלה במוצ"ש ויוצא ידי חובה, האם מותר והאם הוא יכול אח"כ לבוא הביתה ולהבדיל, לומר את כל סדר ההבדלה עם הברכות וכו' ולהוציא את בני הבית ידי חובה?
יישר כח מראש.
תשובה:
שלום וברכה
כאשר יש לו רק בנות בית ולא בנים בני מצוה, עדיף שלא יצא ידי חובה בבית הכנסת, כיון שיש ספק אם נשים חייבות בהבדלה, זאת מלבד הספק הקיים גם לגבי קידוש אם יש דין ערבות לנשים, ולכן בכל מקרה כאשר יש לאדם אשה, לא יצא ידי חובה בהבדלה בבית הכנסת אלא יבדיל בביתו.
מקורות:
על חיוב הבדלה לנשים, ראה שו”ע או”ח סי’ רצו סעי’ ח’ וברמ”א שם. וכתב המשנה ברורה שאם אין איש שיעשה עבורה לעצמה היא יכולה לעשות הבדלה. וראה שם בביאור הלכה לגבי ברכת הנר שלדעתו לדעת כולם אינה מחוייבת בכך ולכן שלא תברך. אולם הרבה אחרונים כתבו שהיא יכולה לברך גם על הנר ראה בקצוה”ש סי’ צו סק”ב, שו”ת ציץ אליעזר חי”ד סי’ מד בשם הרבה פוסקים שהיא יכולה לברך כמו בכל מצוות עשה שהזמן גרמא שיכולות לברך. וראה עוד בשו”ת יביע אומר חלק ד’ או”ח סי’ כג-כד, ובשו”ת יחוה דעת ח”ד סי’ כז.
הנדון לגבי ערבות לנשים [אם גבר שיצא ידי חובה מוציא אשה שלא יצאה ידי חובה] הוא גם לגבי קידוש בליל שבת:
ראה דגול מרבבה (או"ח סי' רעא), דכיון שהבעל יצא ידי חובתו מדאורייתא בקידוש שבתפילה אפשר שאין האשה יוצאת בברכתו, ולפי שנשים אינן בכלל ערבות ולא נאמר בהן דין ד"יצא מוציא", וכמבואר ברא"ש (ברכות פ"ג סי' יג), ובתלמידי רבינו יונה שם (יב ע"א מדפי הרי"ף), וע"ע שו"ת מוצל מאש (ח"א סי' יב) סמא דחיי (או"ח סי' יג), חלקת יואב (ח"א סי' לו), חקרי לב (או"ח סי' מח), ושו"ת כתב סופר (או"ח סי' כט). מיהו יעויין שו"ת רעק"א (סי' ז) שחולק על דברי הדגול מרבבה בזה, ולדעתו אף נשים בכלל ערבות, ודחק לפרש כוונת הרא"ש, דכיון שנשים אינן חייבות בברכת המזון מדאורייתא נחשבות הן לענין זה כמי שאינו "בר חיובא", ולכך לא שייך בהו דין "יצא מוציא", משא"כ לענין שאר ברכות. כדבריו נראה בס' תשב"ץ קטן (סי' קעו), ארחות חיים (הל' מגילה אות כד) ומג"א (סי' תרצב ס"ק ה). וע"ע פמ"ג (סי' רעא משב"ז ס"ק א, סי' תפט משב"ז ס"ק ב, סי' תרפט א"א ס"ק ד, ופתיחה כוללת ח"ב אות טז), שו"ת חת"ס (או"ח סי' כא, שהורה שיכוון כל אחד שלא לצאת ידי חובה באמירת הקידוש בעת התפילה, שאל"כ אפשר שלא יוכל להוציא את אשתו ידי חובתה), שו"ת בית שערים (יו"ד סי' רכ), שו"ת אבני נזר (או"ח סי' תלט, יו"ד סי' שכג), ושו"ת משנה הלכות (חט"ו סי' פז, עיי"ש שכתב, דראוי לכל אשה שלא התפללה ערבית, שתאמר את מילות הקידוש בלחש יחד עם הבעל.
לפי מה שראיתי בילקוט יוסף, כתוב שאדם יכול להבדיל בבית הכנסת ולאחר מיכן לבוא ולהבדיל ולהוציא י"ח את בני ביתו.
האם זה אומר שיש הבדל בין אשכנזים לספרדים בעניין הזה?
אין הבדל, הוא מאוד קיצר שם ולא נכנס לנושא הזה עד כמה שראיתי.
השאר תגובה