שאלה:
שלום לרב.
מבקשת לשאול עבור חברה שלי, שהיא אשכנזיה, האם היא ומשפחתה יכולים לאכול הכשר הרב מחפוד?
היא מחפשת תשובה הלכתית ולא פוליטית, כמו שקיבלה עד היום.
אם אפשר להתייחס גם לגבי עניין חלק אחורי שאשכנזים נוהגים לא לאכול.
אם אפשר להפנות את השאלה לפוסק אשכנזי.
תודה רבה ותזכו למצוות.
תשובה:
שלום וברכה
בנוגע לניקור וחלק אחורי בבהמה, מנהג בני אשכנז שלא לאכול.
בנוגע למערכת הכשרות עצמה, אינני מכיר מקור בכדי להמליץ, בכל מקרה לגבי כשרות עופות או מוצרים סתמיים אחרים שאין בהם הבדל בין בני אשכנז לספרד, אכן אין הבדל, וככל שלפי הוראות רבותיך ההכשר הזה מהודר מספיק אפשר לאכול. באופן אישי אינני מכיר מערכת כשרות זו.
מקורות:
לגבי ניקור לבני אשכנז: עי' שו"ע (יו"ד סי' סד ס"ז) בדברי הרמ"א, ובכל הסימן שם, ומשום שניקור האחוריים הוא מאד חמור וצריך קבלה גמורה וידיעה גדולה, הנהיג המהרש"ל שלא לאכול בשר אחוריים, [עי' בבאר היטב (יו"ד שם סק"ז) שהביא דבר זה בסתם שיש שהחמירו שלא לאכול בשר אחוריים], ובבית לחם יהודה (יו"ד סי' סד סק"ה) ובישועות יעקב (שם) הביאו זאת בשם המהרש"ל, [עי' יש"ש חולין פ"א סי' ב, ופ"ז סי' טו], וראה בערוך השלחן (יו"ד סי' סד סעיף נד), ואם כי בזמן הקדום יותר היה חילוק במנהג המקומות בין האשכנזים עצמם [עיין בשו"ת חתם סופר יו"ד סי' סח-סט, ובקובץ "ירושלים" שי"ל בוורשה שנת תרצו קובץ א עמ' לד וקובץ ב' עמ' סא], אולם בדורות האחרונים התקינו בכל מקומות ישוב האשכנזים, ובפרט כאן בארץ ישראל נהגו האשכנזים שלא לנקר מבשר אחוריים כלל, ראה מה שכתב הדרכי תשובה (סי' סד ס"ק מו).
ועי' שו"ת יד הלוי (לרי"ד במברגר, יו"ד סי' ל) שכתב בתו"ד כי מה שאבותינו ואבות אבותינו נוחי נפש הרבנים הגדולים שהיו בכל אלה המדינות שנהגו איסור לנקר האחוריים פשיטא שלא משום טעות או חסרון ידיעה נהגו מנהגינו כן אלא שברוחב דעתם וגודל ידיעתם בתלמוד תורה ועוז צדקתם בחנו וראו גודל המכשלה אשר תצא מזה אילו נתיר לנקר האחוריים וכו' וע"כ נסוגו אחור לעשות סייג וגדר ומשמרת לאיסורי תורה החמורים כי מאד קשה מלאכת הניקור וצריך אימון ובקיאות גדולה ושמוש רב לדבר כנודע וכו' אשר על כן זה נכלל בסוג דבר שנהגו משום גדר ושידעו בו שמותר והחמירו על עצמם כדת וכהלכה, ועי' שו"ת חבצלת השרון (ח"ב סי' כח), ושו"ת תשוה"נ ח"א סי' תיח ותיט, ואמנם בזמן מלחמת העולם השניה שהיה נסיון גדול ושעת הדחק גדול מאד היו מקומות שהקילו בזה עי' שו"ת אחיעזר (ח"ג סי' פד) ושו"ת מקדשי השם (ח"א סי' כב ואילך), ובהגהות דבר צבי בשו"ת מקדשי השם שהאריך בזה אך גם זה רק משום שהיה שעת הדחק גדול, ובפרט באותו זמן שהיה חשש שאם לא יתנו לנקר אחוריים הדבר יגרום שלא יוכלו לקיים בכלל שחיטה יהודית ראה שם נחשב כהתרה לצורך מצוה, ולכן הקילו בזה, ועי' שו"ת אג"מ יו"ד ח"ב סי' מב (וצ"ע בדעתו מדברי כל הפוסקים שהבאנו לעיל).
[אמנם מה שיש חילוק בין הניקור הספרדי לניקור האשכנזי, לטענת נותני ההכשר מקפידים אף על הניקור האשכנזי שהיה נהוג במקומות שנהגו לנקר ולאכול].
ואמנם בירושלים עד לפני כשישים שנה היו נוהגים האשכנזים להקל בחלקים מסוימים לנקרם ולאוכלם ראה בספר "תורת הניקור הירושלמי", אולם כיום לא נהגו לנקר, וגם בזה יש חילוק בין מנהג האשכנזים לספרדים ראה שם.
