שאלה:
שלום הרב
ברצוני לדעת מהיכן הגיע המנהג בירושלים להדליק עוד 20 דקות לפני ה-20 דקות שאנחנו כבר מקדימים לחשוש לשיטת היראים (ולשיעור המיל כ-24 דקות ) ?
תשובה:
המנהג בירושלים להדליק ארבעים דקות לפני השקיעה קדום מאוד, מהרי"ץ דושינסקי כתב במאמרו בשנת תרצ"ז [לפני 85 שנים] שהמנהג הזה הוא כבר בן מאות שנים… וכן הובא כמנהג פשוט וותיק בלוח ארץ ישראל של הגרי"מ טוקוצינסקי כבר בשנתו הראשונה [לפני כמאה שלושים שנה].
במנהג זה נאמרו טעמים רבים מאוד:
יש אומרים שהוא משום שיטת השיטה מקובצת בביצה ל א ועוד, ששיעור תוספת שבת לכתחילה הוא חצי שעה, והוסיפו עוד כמה דקות בשביל מאחרים או בגלל שמדובר בחצי שעה זמנית ובקיץ זה ארבעים דקות.
יש אומרים שהואיל ובחו"ל היו האשכנזים נוהגים לקבל שבת בפלג המנחה בקיץ שעתיים לפני הלילה [והיו נוהגים כרבינו תם] זה יוצא בערך 40 דקות לפני השקיעה הראשונה.
אחרים נקטו בפשיטות שזה כעין סייג וגדר להתרחק מחילול השבת.
ויש שאמרו שכיון שבדרך כלל מתפללים מנחה אחרי ההדלקה, רצו שיגמרו מנחה לפני השקיעה ויספיקו להתחיל קבלת שבת.
ויש סוברים שהוא בגלל שיטת היראים שזמן בין השמשות הוא רביע מיל לפני השקיעה ומשם יש להוסיף עוד מהחול על הקודש.
ויש שכתבו שירושלים יש סביבה הרים גבוהים וקשה ההגדרה ההלכתית מתי זמן השקיעה בכל המקומות.
וראה עוד קצות השולחן סי' עג, ובספר בין השמשות פרק ו.
דעת הגר"ע יוסף היתה שמנהג זה התקבל רק אצל בני אשכנז, אבל זה תמוה לכאורה, כיון שלפי העדויות השונות זה היה מנהג גורף בירושלים על שלל עדותיה, ואדרבה עדת הספרדים היה מושרשת וותיקה יותר, וקשה להאמין שמנהג ירושלים יהיה קיים מאות שנים וכאמור, ככל שזהו מנהג אשכנזי.
תודה רבה על התשובה המושלמת הזו : כתבתם "ויש שאמרו שכיון שבדרך כלל מתפללים מנחה אחרי ההדלקה, רצו שיגמרו מנחה לפני השקיעה ויספיקו להתחיל קבלת שבת" מי אוחז בשיטה זו ?
נימוק זה הובא בכמה מספרי האחרונים וצוטט באוצרות ירושלים.
השאר תגובה