שאלה:
שלום רב
כמה אנשים צריך בשביל לברך על כוס ברכת המזון
מה ההבדל אם יש בין ספרדים לאשכנזים?
תשובה:
שלום וברכה
כאשר מברכים ברכת המזון בזימון שלושה או עשרה, נוהגים רבים שהברכה תהיה על כוס יין כמו בקידוש ועוד הרבה ברכות הנאמרות על הכוס, אבל כשמברך ביחיד לא נהגו בכך.
מקורות:
ראה השיטות השונות בכל זה בשו"ע בסי' קפב סעי' א ומשנה ברורה שם.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות בציעת הפת, סעודה, וברכת המזון סימן קפב סעיף א
סעיף א
יש שאומרים שברכת המזון טעונה כוס אפילו ביחיד, וצריך לחזור עליו, ולא יאכל אם אין לו כוס לברך עליו אם הוא מצפה ואפשר שיהיה לו, אפילו אם צריך לעבור זמן אכילה אחת; ולפי זה אם שנים אוכלים יחד צריך לקחת כל אחד כוס לברכת המזון; וי"א שאינה טעונה כוס אלא בשלשה; יש אומרים שאינה טעונה כוס כלל, אפילו בשלשה. הגה: ומ"מ מצוה מן המובחר לברך על הכוס (ר"ן פרק ערבי פסחים).
משנה ברורה סימן קפב ס"ק ד
(ד) מן המובחר וכו' – ר"ל דאף לדעה זו שאין טעון כוס כלל היינו שאין בה חיוב אבל כו"ע מודים דמצוה מן המובחר לברך על הכוס אם יש לו יין בביתו. והנה המחבר לא הכריע בין הדעות ודעת רש"ל וב"ח להחמיר דבהמ"ז צריך כוס מדינא ומנהג העולם להקל בזה כדעה השלישית שלא לחזר אחר כוס אם לא כשיש לו יין או שאר משקין דהוא חמר מדינה בביתו דאז בודאי מצוה מן המובחר לכו"ע לברך על הכוס וכנ"ל ודוקא כשהוא בזימון שלשה אבל לענין יחיד מקילים כמה אחרונים לגמרי ועיין לקמיה בסוף ס"ב בהג"ה:
ממה שאני נוכחתי לראות בהרבה מקומות שמקפידים על כך יותר בעשרה אך לא מצאתי מקורות לכך. המ״ב האמור לא מבדיל בין שלושה לעשרה.
נכון. כיון שכפי שכתב המגן אברהם העיקר כדעה השלישית שאין חיוב כוס, והיין היה יקר, וגם כבד על אנשים לשתות כוס יין וכו', כך השתרש, שרק בעשרה, או רק בסעודת שבת וסעודות מצוה, אין לזה טעם הלכתי, אלא עד כמה שזה רק הידור ממילא כך נהיה.
השאר תגובה