שאלה:
סכין פרווה שחתכו בה דבר חריף (שום ובצל) על צלחת בשרית. לאחר מספר ימים חתכו עם אותה סכין דבר חריף נוסף ואפו אותו בתנור חלבי.
מה דין הסכין? ומה דין המאפה?
תשובה:
את הסכין יש להכשיר, לגבי המאפה יש להקל, שכן מעבר לעובדה שיש נדון רחב בין הפוסקים לגבי סכין שאינו בן יומו, גם הצלחת לא בשרית באופן מוחלט, מדובר בכלי שבדרך כלל משמש ככלי שלישי שאינו מפליט ומבליע, אלא שמשתמשים בו לדבר גוש שיש חומרא להחשיבו ככלי ראשון [גם בזה ספרדים הקלו יותר ואשכנזים החמירו]. כמו כן, כלל לא חד משמעי שיש דין דוחקא לגבי הצלחת.
מקורות:
בס' חכמת אדם כלל נו דין ב הביא שדין דוחקא הוא גם ביחס לצלחת. ובשו"ת טוב טעם ודעת ח"ג סי' רטו כתב שלכן הסכין והצלחת נאסרים [כשאחד חלבי והשני בשרי], אמנם ראה בס' דבר חריף פרק א הער נח בשם הגרי"ש אלישיב שאין לחוש לדברי החכמת אדם אלא לכתחילה אבל בדיעבד שנעשה יש להקל. ובפרט לאור הצירופים הנ"ל שהזכרנו, שאינו בן יומו וכלל לא ברור עד כמה הצלחת מפליטה טעם בשרי. אמנם לכתחילה אם ניתן בנקל להכשיר את הכלים ראוי כך לעשות, אם הצלחת חרסינה יש לסמוך שלא צריך [במקרה שלך בלאו כי אין שאלה על הצלחת].
