לתרומות לחץ כאן

בני ארץ ישראל בחו"ל במקום נופש שאין יהודים גרים בקביעות

שאלה:

שלום לרבני אתר דין,
השאלה שלי קצת מורכבת, והייתי שמח להיוועץ בכם כדי להכריע אותה.
המשפחה שלי נוסעת לארה"ב לחג הסוכות, לעיר אורלנדו. הכותרת לשאלה היא האם אנחנו חייבים לקיים שם יו"ט שני מדין מנהג המקום. הסיבה שהשאלה מורכבת היא מכיוון שבאזור בו אנחנו נהיה אין קהילה יהודית קבועה. זאת שכונה של בתי נופש באורלנדו שבפלורידה, והגם שרוב אלו שיהיו שם הם אמריקאים ונוהגים לעשות יום טוב שני, הם אינם דרים שם בקביעות, ורוב הנופשים שם רק שוכרים את הבתים האלה לחג. עכשיו, הנסיעה הזאת היא נסיעה מאורגנת, שכוללת בית כנסת והכנת סוכות והכל, אבל שוב, לא מדובר בקהילה קבועה, ויותר מזה, מדובר בפעם הראשונה שהדבר הזה נעשה.
האם יש מקום להקל שלא נצטרך לשמור יום טוב שני? הנטייה שלי היא להתיר בצנעה, כדי כמובן לא לחלל את החג בשביל אלו שחייבים ביום טוב שני, אבל כמובן אשמח לשמוע את חוות דעתכם.

תשובה:

בני ארץ ישראל הבאים למקום נופש בחו"ל שמקום הנופש הזה הוא של גוי וזה מושכר ליהודים רק לחגים וכדומה, וגם בני חו"ל השוהים שם דרים שם דרך עראי, אין שם דיני בן א"י בחו"ל ומותר לעשות מלאכה, כך פסק הגרש"ז אויערבך. אבל המקרה שלך ממש לא נוגע לזה, אני משוכנע שיש גם מקומיים, אפילו מעט ואפילו שאינם שומרי מצוות, שבאופן זה כבר יש אסיור מלאכה, וגם אותםן השוהים עראי, חלקם לפחות שוהים בדירות שלהם, שהם אמנם דירות לימי החגים, אבל הם לא ממש נקראים עראים שם, זה בית שלהם וקהילה שהם חברים בה בקביעות ומשלמים בה דמי חבר ונכחים בה בחגים, לכן נראה בעיני פשוט שאסור בעשיית מלאכה ואפילו בצנעה.

מקורות:

על פסקו של הגרש"ז אויערבך ושאר פרטי הדין בזה ראה יום טוב שני כהלכתו פרק ג.

על עיקר הנדון בעשיית מלאכה בצינעה בחו"ל, ראה פסחים נב ע”א, שו”ע סי’ תצו סעי’ ג ובמשנה ברורה שם. וראה בשו”ת שבט הלוי ח”ז סי’ סה, שדין זה נאמר הן לגבי מלאכות האסורות מדאורייתא הן לגבי אותן שאינן אסורות אלא מדרבנן, וכן נראה ממסקנת דברי האגרות משה או”ח ח”ד סי’ קד, עיי”ש. על הטעמים השונים לכך שאסרו עליו עשיית מלאכה אפילו בצינעה, ראה מג”א שם ס”ק ד. הט”ז שם ס”ק ב מתיר לעשות מלאכה בצינעה וכן כתב המגן אברהם שם בשם המבי”ט, אולם כאמור הכרעת הפוסקים שלא כדבריהם כמבואר במשנה ברורה שם בשם כמה מהאחרונים, וע”ע שו”ת יחוה דעת ח”ג סי’ לה.

 

הצטרף לדיון

8 תגובות

  1. שלום הרב, ארצה לדייק את הדברים. אין מקומיים באיזור הזה. זה אזור של נופש, רק נופש, לא מגורים קבועים. דבר שני, מיעוט קטן מתוכם הם אנשים שאלה בתים שלהם, דבר שלישי, זה פעם ראשונה שהם עושים שם סוכות, כך שאי אפשר לטעון שזו קהילה מאורגנת אפילו לחגים. האם אין לזה דין של עיר חדשה, שלא נקבע בה מנהג עדיין, כפי שמצינו בב״ב בחיוב כותל?

  2. לגבי חגים אחרים אני לא יודע, אבל בכל מקרה לא מדובר באנשים קבועים, יש חברה שמארגנת את כל סידורי החגים, כך שהם מתפללים ביחד, לא נראה לי נכון לקרוא לדבר כזה ״קהילה״ שמייצרת מנהג.

  3. לכאורה אתה צודק, רק צריך לוודא שאכן כך הם פני הדברים ואין אנשים שזה ביתם הפרטי והם מגיעים לשם מפעם לפעם [ואפילו אינם שומרי מצוות!] נדיר מקומות כאלו בלי יהודים מקומיים.

  4. הנושא הוא לאו דוקא מנהג, כאשר יש יהודים מקומיים גם אם אינם שומרי מצוות ואין קהילה בכלל יש ין של יום טוב שני, ראה בספר הנ"ל בהרחבה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל