תביעת ביטוח על נזק לילד מהפעלת משחק

שאלה:

שלום וברכה למע"כ הדיינים שליט"א
לפני כחודש התקיים בשטח של הת"ת פעילות לילדים ע"י חברת תהלים, של"ס ושיר השירים של ביהמ"ד שלנו.
ושם נפגעה אצבעו של בני ני"ו, וזה קרה ע"י שהכניס את ידו אל תוך מכשיר קצף ובכך נחתך והתרסק חלקו העליון של האצבע, ובמרכז הרפואי קפלן בוצעה תפירה ומקווים בעזר הבורא שיגדל האצבע כראוי,כרגע האצבע עדיין חבושה, ועתה באתי בענין תביעה, רב אחד אמר לי שאין מה להסס ואפשר לתבוע, אף שהמפעיל יכול להינזק הן בעלות העצמית והן בפרמיה השנתית. אך שוחחתי עם המפעיל בענין תשובתו של הרב, הלה טען שכנראה צריך להסביר לרב מהו הנזק שייגרם בעדו, לכן רציתי לשאול את מע"כ בענין זה האם אין חשש הלכתי לתבוע, כמובן שהמפעיל טוען שהוא היה כל הזמן במתחם הפעילות ובאותו רגע הילדים הפעילו את המכשיר על דעת עצמם וכו' וכו', ומצד שני הילדים טוענים שהלכו בשעת מעשה להזעיקו בדחיפות ומצאוהו בהפסקת אוכל, זה ברור שהמכשיר הוא כמו מאוורר ואכן מוגן ברשת אך האצבע נפגעה. לבקשת העו"ד שלי הקלטתי שיחה עם המפעיל אך אני לא מסרתי עדיין למשרד העו"ד את ייפוי הכח ולא את השיחה המוקלטת, עד שיתברר אצלי שאין חשש כלל לתבוע. אם הדיינים רוצים אני יכול לשלוח גם את המסמכים הרפואיים.
תודה רבה.

תשובה:

שלום וברכה,

אני מבין שאתה לא תובע את המפעיל אישית אלא את הביטוח של הת"ת או את הפוליסת ביטוח של המפעיל, וגורם נזק עקיף – אחרי שהביטוח ישלמו לך הם יתבעו את המפעיל.

אם אכן התביעה מול חברת ביטוח מותר לך לתבוע את החברת ביטוח של הת"ת או של המפעיל, למרות שהתשלום עלול ליפול בעקיפין על המפעיל. ואין הבדל אם המפעיל פשע או לא מותר לך לתבוע את זכויותיך מהחברת ביטוח.

בהצלחה.

מקורות:

להלן מובאים כמה ראיות שמותר לאדם לתבוע זכויותיו מהביטוח, למרות שמתגלגל מכך הפסד לאחרים, משום שמותר לאדם לתבוע את זכויותיו, ולא צריך להפסיד מכך שההפסד יתגלגל על חברו.

בע"ח שגובה את חובו וגורם לחייב את השליח

השו"ע סימן נח ס"א כתב, לווה ששלח מעות ההלוואה עם שליח שיפרע למלווה ויקח שטר חובו, וכשקיבל המלווה את המעות מסרב המלווה לתת את השטר לשליח בטענה שהלווה חייב לו חוב נוסף מלבד החוב הכתוב בשטר, והלווה כופר בזה, המלווה נאמן בטענתו במיגו דלהד"ם. והשליח שנתן את המעות בלי לדרוש את השטר קודם, חייב לשלם למלווה. וכתב הרמ"א י"א מאחר והשליח מתחייב בתפיסתו של המלווה, לא יכול המלווה לתפוס את חובו ולחוב לשליח. וי"א שבכל עניין יכול המלווה לתפוס מהלווה למרות שמחייב את השליח בתפיסתו. עוד כתב שם הרמ"א שומר על חפץ של ראובן שהעביר את החפץ לשמעון, ושמעון רוצה לתפוס את החפץ ולעכבו תחת ידו בטענה שראובן חייב לו מעות, אלא שהשומר יתחייב לבעלים לשלם עבור פשיעתו שהעביר את החפץ לאחר, י"א שיכול השומר לתפוס למרות שמחייב את השומר בכך, וי"א שאינו יכול לתפוס אם מחייב את השומר, סמ"ע שאומר השומר מה לי ולך שאתה מחייבני בתפיסתך. והש"ך ביאר כשמתחייב את השומר נחשב שתופס מהשומר. הש"ך.. פסק שאסור לתפוס ולחוב לשליח.

תופס משותף ממון השותפים

עוד מצאנו ברמ"א סימן קעו סל"ו שכתב בע"ח שתופס חוב של שותפים ואינו רוצה לפרוע בטענה ששותף אחד חייב לי, והלה כופר ההפסד על שניהם. והקשה הש"ך (ס"ק מח) איך יכול לתפוס עבור חוב של אחד ולהפסיד לשניהם. לא מיבעיא לשיטת הריב"ש בסימן נח שאינו יכול לתפוס משליח ולחייב את השליח, אלא גם לסוברים שיכול לתפוס למרות שמחייב את השליח, דוקא שם שהממון של הבעלים, אבל כאן שהממון שייך לשני השותפים איך יתפוס מהם.

תפיסה משליח או שומר כשאין החפץ משועבד להם

הנתיבות סימן נח ס"ק ד הקשה על השיטות שסוברים שאינו יכול לתפוס, מדוע לא יכול לתפוס כשמפסיד לחברו, ומדוע צריך להפסיד הוא כדי שלא יפסיד חברו, ומאי חזית שאפסיד אני כדי שלא תפסיד אתה. ותירץ הנתיבות ששומר על פקדון יש לו שעבוד בחפץ, ומעיקר הדין יכול לתפוס מהשומר עבור החוב שחייב לו הבעלים מדין שעבודא דר"נ, אלא שכתב הש"ך שבמקום שיש פסידא לא גובים משעדר"נ. ולכן כאן שמפסיד לשומר או לשליח של המעות לא גובה ממשועבדים. הוסיף הנתיבות לפ"ז אם השומר לא עשה קניין בחפץ אלא הסתלקו הבעלים והשומר התחייב באחריותו, יכול לתפוס מהשומר למרות שמחייבו, כיון שאין החפץ משועבד לו. ואתי שפיר גם דברי הרמ"א בסימן קעו, שאם החפץ אצל שותף שאינו חייב לו, אינו יכול לתפוס ממנו עבור השותף השני שחייב לו, כיון שהחפץ ביד שותף זה נחשב שמשועבד לו, ואין יכול לתפוס כשמשועבד לו. אבל אם נמצא החפץ ביד השותף שחייב לו יכול לתפוס כל החפץ עבור חובו, כיון שבידו של שותף זה אין לשני קניין בגוף החפץ עצמו. 

מבואר בנתיבות שהמחלוקת האם יכול לתפוס לעצמו כשמפסיד לשומר או לשליח, דוקא באופן שיש לשומר או לשליח קניין שעבוד, אבל אם אין לשומר ולשליח קניין שעבוד בחפץ, אלא קבלו אחריות בע"פ יכול לתפוס ולהרויח לעצמו למרות שמפסיד חברו, וכמש"כ הנתיבות בקושיא מדוע צריך הוא להפסיד כדי שלא יפסיד חברו.

מקורות נוספים שמותר לתבוע זכויותיו למרות שגורם הפסד לחברו

בגמרא ב"ב (נד, ב) מבואר שישראל הקונה מגוי אינו קונה בכסף אלא בשטר, ולכן אם הקדים הישראל ונתן מעות לגוי עבור הקרקע מיד שקיבל הגוי את המעות מסתלק ומפקיר את הקרקע. ולכן אם קדם אחר וזכה בקרקע הרי של זוכה. וכתבו תוספות (ד"ה וישראל) שמותר לקונה להודיע לגוי שיחזיר לו מעותיו, כיון שלא קיבל קרקע תמורת המעות. ולמרות שגורם בזה שהגוי ילך לזוכה ויוציא ממנו את הקרקע, אין לו להימנע מלתבוע ממונו עבור הפסד של הזוכה. מבואר בתוספות שמותר לתבוע מעותיו אגם שיגיע הפסד שלא כדין לישראל אחר. והרא"ש (סימן סג) חולק וסובר שאסור לילך לפני הגוי לתבוע מעותיו, כיון שאין הגוי חייב לו, וישראל השני זכה כדין. ובהגהות אשר"י ביאר דעת התוספות, שלא נתן לו את המעות אדעתא דהכי, לכן יש לו זכות תביעה מהגוי. ולפ"ז נראה שהרא"ש לא חולק על עיקר הדין שמותר לתבוע זכויותיו ויגרום הפסד לחברו, אלא שדעת הרא"ש שאין לו על הגוי שום זכות תביעה כלל. שו"ר בשו"ת מהרש"ל (סימן לו ד"ה ועכשיו) שביאר את דברי הרא"ש כדברינו.

עוד יש להוכיח מדברי הרמב"ם (חובל ומזיק ז, ח) שכתב הזורק כלי מראש הגג על גבי כרים וכסתות של בעל הכלי, אם קדם בעל הכלי וסלק את הכרים חייב הזורק, ואם אחר סילק את הכרים שניהם חייבים. ובדרישה והב"ח ביארו שאם הוא בעל הכרים אין לו להמתין מליטול את הכרים כדי שלא יגיע היזק לזורק, שיש לו רשות ליטול כרים שלו. הרי שמותר לדרוש את ממונו למרות שיגיע הפסד לחברו כשלוקח את שלו. 

עוד יש להוכיח מדברי הסמ"ע סו"ס שפו מעשה בגוי שעשה קניין עם ישראל לקנות כו"כ מדות יי"ש, והלך הגוי לישראל אחר לשאול כמה יעלה מדות יי"ש, ודורש הישראל הראשון מהישראל השני שלא יעשה מקח עם הגוי, מאחר שכבר גמר את המקח עימו ויבוא לו הפסד אם יתעסק עימו. וכתב הסמ"ע שמותר לישראל השני למכור לו, כיון שהגוי בא מאיליו, ולא אמור להפסיד לעצמו כדי שלא יפסיד חברו. 

וכן מבואר בשו"ע (יו"ד סימן קסח סעיף יב) גבי ישראל שהלווה לגוי בריבית על המשכון, ובשעת פרעון אמר הגוי לישראל שיתן את המשכון לראובן ויפרע לך החוב. וראובן מכר את המשכון ועיכב המעות בידו. יכול הישראל לתבוע מהגוי ריבית על הזמן שלא פרע לו ראובן. למרות שהגוי יחזור על ראובן ויתבע את החוב מהגוי. וכתב בחו"ד (ס"ק יח) למרות שהגוי חוזר ותובע את ראובן בריבית ששילם לישראל, מה לו בכך. מבואר שמותר לתבוע זכויותיו למרות שמסובב היזק לישראל חברו. ועיין עוד בספר משפט המזיק (ח"ב פרק כג) שהאריך בזה בטוב טעם.

ומכל אלו הראיות יש להוכיח שמותר לאדם לתבוע את זכויותיו מהחברת ביטוח, למרות שבעקיפין גורם הפסד למזיק, כיון שמותר לאדם לתבוע את זכויותיו וכדברי הנתיבות 'מה לי ולך'.

נסיים במעשה שהיה: לדירתו של שמעון נזלו מים כתוצאה מפיצוץ צינור של ראובן, שמעון תבע את ראובן לדין שיתקן לו את הקלקולים שנעשה בביתו, ביה"ד פסק שראובן פטור מתשלומי נזיקין כיון שראובן שהפיצוץ בצינור נעשה שלא בידיעתו, וכדין נעל בהמתו כראוי, ונפרצה בלילה ויצאה והזיקה שפטור. עקב הפסק לא נותרה ברירה לשמעון אלא לתבוע את הנזקים מחברת הביטוח שלו, אחר שתיקן הביטוח של שמעון את הנזק תבעו הביטוח מראובן שישלם את כל הוצאות התיקון. עתה תובע ראובן את שמעון שהלך לביטוח וגלגל עליו את הוצאות התיקון שהיה פטור מלשלם.

תשובה: לפי המבואר מותר לניזק לתבוע את חברת הביטוח שלו, שהם בעלי חוב כלפיו. נמצא שראובן פטור לשלם לשמעון, אך זכותו של שמעון לתבוע מחברת הביטוח שלו, למרות שבסופו של דבר מגלגל את התשלום על ראובן.