לערער על פסק דין מוחלט

שאלה:

שלום ורב ברכה.
מהו המקור בהלכה בפוסקים לפסק דין מוחלט שניתן בבית דין רבני ומהם התנאים לתוקפו של פסק דין מוחלט, והאם יש היתכנות או מקרים חריגים לבטלו או לערער עליו?
בברכה רבה.

תשובה:

שלום וברכה,

אחר שהצדדים באו לדון בבית דין מסוים, אין אפשרות לבטל את הפסק דין, ואין לבית דין אחר לדון בדברים. וכן גם מצד חוק הבוררות אם חתמו על שטר בוררות אין זכות לאחרים לפסוק בדבר ואף לא בבית משפט, מלבד במקרים שבית משפט רואה שהייתה הטייה לצד אחד. במקרים מסוימים מותר לבית דין לדון אם ראו שהבית דין הקודמים טעו בדבר ברור. במציאות אני לא חושב ששום בית דין סמכותי יסכימו לדון בתיק שנדון במקום אחר, כי כל דיון מי שיצא חייב ינסה לערער על הפסק ולדון שוב.

בהצלחה.

מקורות:

בגמרא ב"ב קלח, ב מבואר שאסור לבית דין לדון אחר שדן בית אחר [בי דינא בתר בי דינא לא דייקי]. דין זה הובא בבית יוסף סימן יב. ובדרכי משה סו"ס כ. ובסמ"ע סימן יט ס"ק ב. ובש"ך שם ס"ק ג. וז"ל הערוך השולחן סימן יב סעיף ג: אין לדיין להזדקק לשום דין שנעשה עליו פסק הן דין הן פשר אף על פי שבע"ד אחד נותן אמתלא לדבריו שאומר שכפוהו לדין או שאר אמתלא אין להזדקק לזה דבי דינא בתר בי דינא לא דייקא דאל"כ אין לדבר סוף מלבד שזה גורם שנאה ומחלוקת ואין שלום יוצא מענין כזה [לבוש] אא"כ הוא בענין שיתבאר בסי' י"ד סעי' ח' כשבע"ד אומר כתבו לי מאיזה טעם דנתוני כמ"ש שם.

וכתב עוד הערוך השולחן סימן יט ס"ב: וכבר נתבאר בסי' י"ב סעי' ג' שאין לשום דיין להזדקק לדין שכבר נפסק אפילו כשאחד מבע"ד אומר אמתלא לדבריו והבע"ד השני אינו מחוייב להשיב לו כלל אם לא בטענות חדשות ואין שום ב"ד רשאין לשמוע דבריו כלל דבי דינא בתר בי דינא לא דייקי.