שאלה:
מים שלא ניתנים לשתייה (לפחות לפי אמות המידה של הגרים שם), ששמו סמרטוט על פי הברז כדי לסננם- האם מותר לפתוח את הברז בשבת? המים נראים בסדר אבל יש להם טעם מתכתי. האם יש הבדל בין פתיחה לצורך שתיה ובין לצורך אחר?
תודה רבה, אשמח למקורות
תשובה:
שלום וברכה
אם אכן לפי מנהג בני המקום לא שותים ללא סינון, יש בזה חשש בורר. אבל אם זה ראוי לשתייה גם לדעתם אלא שהם מעדיפים לסנן – מותר. ההיתר רק במסננת קבועה, או משהו שמיועד לכך, ולא בסתם בד מצד איסור שריית בגד במים בשבת – מלאכת מלבן.
מקורות:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שיט סעיף י
יין או מים שהם צלולים, מותר לסננן במשמרת. הגה: ואף על פי שיש בו קסמין דקין, הואיל וראוין לשתות בלאו הכי (סמ"ג). אבל בסודר, מים אסור משום ליבון, ויין ושאר משקין, מותר. ואם הם עכורים, בין מים בין יין, אסור לסננם. ולהרמב"ם, במשמרת אסור ואפילו מים ויין צלולים; ואפילו בסודרים לא התירו אלא בצלולין אבל לא בעכורים. ויין מגתו, כל זמן שהוא תוסס (פי' שנראה כרותח), טורף חבית בשמריה ונותן לתוך הסודר.
זה אגב בעיה גם – ואולי בעיקר – בחג הפסח בו רבים המקפידים לסנן את המים מחשש ➡
חמץ.
מצד שני כיון שמן הסתם לא יסננו כלום וזו רק חומרא רחוקה, אין כאן חשש בורר.
יעויין נא במחילה בשש”כ פרק ג סעיף נ”ו ובהערה קס”ג בשם הגרשז”א שמסתפק במקור ההיתר
לא ראיתי שם מה שונה ממה שכתבתנו כאן.
השאר תגובה