שאלה:
שלום הרב,
האם נכון לעמוד בקריאת התורה בין הקרואים / בזמן ברכו וברכת התורה
ולשבת בזמן הקריאה עצמה? או שיש בכך ביזוי והפחתת ערך התורה?
תודה רבה
תשובה:
גם מי שנוהג כדברי השו"ע קמו, ד שאין צריך לעמוד בקריאת התורה, מכל מקום צריך לעמוד בשעת אמירת ועניית הברכו אחר העולה.
מקורות:
משנה ברורה שם ס"ק יח.
אני חושש שהרב לא הבין את שאלתי. התכוונתי לשאול אם יש בעיה בזה שעומדים בזמן "ברכו" וברכות התורה אבל יושבים בזמן קריאת התורה, אם לא מראים בכך כביכול שהם "יותר חשובים" מהתורה.
הבנתי היטב ועל זה אמרתי שכך דעתו של השולחן ערוך, לעמוד בזמן הברכו, ואז לשבת בזמן הקריאה.
אציין כי מנהג כל קהילות ספרד שראיתי מימי, לא לעמוד כלל וכלל בברכו (לא של קריאת התורה ולא שום ברכו בכלל – מלבד ברכו של ליל שבת בתחילת תפילת העמידה)
בני קהילות עדות המזרח נוהגים בדבר זה כדעת רבותינו המקובלים ולא עומדים בברכו (מלבד זה שציינתי בתחילת ערבית של ליל שבת)
אשמח למקורות, המשנה ברורה כתב שעל זה אין חולק.
מנהג יהודים יוצאי מרוקו לעמוד בברכו, בעיקר לפני קריאת שמע ועלינו לשבח.
האם צריך לעמוד ממש , או מספיקה קימה כמו ’’הידור’’? כמדומה שכך המנהג..
נראה שהכוונה גם לשעת אמירת הברכו על ידי העולה כך שטכנית לא יספיק הידור, אבל אתה צודק לגבי המנהג הרווח.
לגבי דעת השו"ע אינני מבין מנין ההבנה שיש לעמוד לברכו,הרי גם בסימן נז,גם בסימן קמו וגם בסימן קמא,מרן השו"ע לא הזכיר בבית יוסף ולא בשו"ע לא הזכיר שעומדים בברכו.
אז משמע שיושבים.
המהרי"ל החליט שצריך לעמוד ומכאן בני אשכנז עומדים.
אבל ספרדי לא עומד בברכו ואין חולק בדבר.
האול"צ כותב בפירוש שהספרדים נוהגים בדבר כדעת הארי ז"ל וכמו שמבואר בשער הכוונות בסוף דרוש הקדיש דף ט"ז ע"ד, וכך מבואר בכף החיים בסימן נ"ו אות כ.
בקיצור בני ספרד לא עומדים בקדיש ובברכו מלבד הקדיש והברכו שלפני תפילת ליל שבת שאז עומדים על מנת לקבל תוספת הרוח של שבת קודש.
המשנה ברורה כותב שזה לכו"ע, כלומר שגם לדעת השו"ע שחולק על הרמ"א בברכו יש לעמוד, ומקורו במגן אברהם וט"ז, וראה בכף החיים קמו כא שכן דעת המשאת בנימין, אלא שציין כפי שאמרתי שלפםי האר"י אין חובה לעמוד וכתב שפשט בזה המנהג כמו האר"י.
המשנ"ב מבין כל בדעת השו"ע.
אבל תימה גדולה איך לא הזכיר השוע בשום מקום גם לא בבית יוסף שעומדים.
לכן קשה להבין מנין הגיע המשנב לאוקימתא זו בדברי השוע,וזה לא ברור שזהוי דעת מרן
משום שהמגן אברהם אומר את זה בדעת השולחן ערוך, זו לא המצאה של המשנה ברורה. ומקורו במשאת בנימין עיי"ש בפנים.
אשמח למקור איפה המגן אברהם כותב שזו דעת השולחן ערוך. תודה רבה.
המשנה ברורה למד זאת מדבריו בסוף ס"ק ו.
השאר תגובה