לתרומות לחץ כאן

ברכה על פיצה

שאלה:

בצק של לחם שלפני שאפו מרחו רוטב שום ברכתו מזונות אז למה פיצה שמורחין עליה גבינה ורוטב ברכתה המוציא? תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה

אינני יודע מנין אתה לוקח הנחה זו שאם עושים בצק של לחם ורק מורחים עליו רוטב שום ברכתו מזונות, לדעתי זה ממש לא נכון.

לגבי ברכה על פיצה זה אכן נושא מורכב מאוד, ואסביר:

ההנהגה הרווחת היא, שאם הפיצה נילושה במים ברכתה המוציא ואם היא נילושה בחלב או במי פירות [לפחות רוב הנוזלים שבה הם כאלו] ברכתה מזונות. למנהג בני ספרד די בכך שיהיה טעם המי פירות מורגש היטב כדי לברך עליו מזונות.

אולם, במשנה ברורה סוף סימן קסח כתב על פי דברי המגן אברהם, שעיסה הממולאת במינים אחרים [כמו פיצה שיש על גביה רסק עגבניות וגבינה וכו’] אזי, אם היא נאכלת בדרך כלל לשובע ברכתה המוציא ואם היא נאכלת לתענוג בלבד ברכתה מזונות [גם אם נילושה במים]. ואפילו אותה עיסה עצמה מצוי הדבר שכאשר עושים אותה עיסות קטנות ברכתה מזונות ובגדולות רגילים לאכול לשובע וברכתה המוציא.

חילוק זה לכאורה כשם שהוא אמור לגבי עיסה ממולאת הוא אמור גם לגבי עיסה שנילושה במי פירות, וממילא, אם פיצה מוגדרת כדבר הנאכל לשובע, בכל מקרה ברכתה המוציא, גם אם נילושה במי פירות, ואם היא נאכלת לתענוג גם היא היא נילושת במים ברכתה מזונות כיון שיש על גביה גבינה. לכן אינני מבין כל כך מנהג רווח זה. וההמלצה שלי אחת מן השתים: או לאכול שני משולשים [הכי מומלץ..] או לאכול את הפיצה בתוך סעודת פת.

הצטרף לדיון

תגובה 1

  1. אני הקטן מסכים לגמרי עם ההמלצה (אלא ששני משולשים לא תמיד מספיק לקביעות סעודה – תלוי בגודלם, ובל נשכח שבני ספרד לא מחשבים את המילוי\הגבינה שעל הפיצה כחלק מהשיעור קביעות סעודה (דלא כהמגן אברהם)
    לכן כדאי לאכול שלושה (בריאותית פחות מומלץ) או לאכול אכן בתוך סעודת פת שזה אכן הכי טוב.
    ועוד דבר, בני ספרד כשמרגישים מתיקות, מברכים מזונות (אם אין שיעור לקביעת סעודה) אפילו אם הפיצה נאפתה לשם שובע, כיוון שאומנם יש דעות כאלה, אבל סוף סוף מידי ספק לא יצאנו.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל