שאלה:
איך אומרים בני גד ובני ראובן ”כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה” ”כבר קבלנוה בעבר המזרחי” בשעה שהם עדיין במשא ומתן, לא הגיעו להסכמה ועדיין לא קיבלו כלום?
החשש של משה רבינו הרי היה שהם חוששים מחוזק העם היושב בארץ, איך אם כן הם אומרים ”וישב טפנו בערי המבצר מפני יושבי הארץ”! אז נכון שהם עצמם מוכנים ללכת במסירות נפש אבל את הילדים….
תשובה:
הלשון כי באה כאן אינה לשון עבר, וזה מצוי הרבה במקרא, אלא נימוק, לא ננחל כי אנחנו הרי מקבלים בעבר הירדן המזרחי.
שאלתך השניה מזכירה לי מאוד טענות שבאות מהצד החילוני כנגד לומדי התורה בארץ. בני הישיבות טוענים שלימוד התורה מגן וחשוב וחיוני ואי אפשר לוותר עליו וכו', ואז באה השאלה, אבל אתם לא מסתכנים ולא נהרגים, וזו לא שאלה, אין תכלית שמישהו יסתכן… אין רצון וצורך למשה רבינו שהילדים של בני גד ובני ראובן יהיו באיזורי סכנה, השאלה היא רק האם הם מסייעים למלחמה כמו אחיהם או לא, ומה שב"ה הם יכולים לעשות זאת בלי לסכן את ילדיהם, אז אנחנו שמחים בשמחתם… וכי יתן למישהו משהו זה שהם יסכנו את ילדיהם? למה זה תורם? גם לי גם לך לא יהיה? המשא ומתן היה על התרומה בלבד כי רק זה הנושא.
ברכה והצלחה
