למה החרדים לא מתגייסים ולא עובדים?

שאלה:

שלום לכבוד הרב שליט"א

באנו לבקש מכם הסבר לכמה טענות על אנשים חרדים על ידי אנשים שקוראים את עצמם חילונים.

א- גבי צבא

כידוע טענה על חרדים שאינם מצטרפים על צבא וטוענים שכולם צריכים את זה אבל לא מצטרפים להם על אף שהגעת התורה העקר וזה מעשה בעלמא מ"מ מעשה חשוב כי אסור לסמוך על הנס וגם נדרש לעשיה.

תלמידים שואלים על זה בפרט ישראלים.

והשאלה החוזרת כמה פעמים מדוע לא עושים הרבנים כולם מחלקה חרדי ממש כמו שצריך ואז טענה זאת תפול מעלינו שהרי בזמן התורה וכל בתקופת הנ"ך הנראה שהבאים לצבא היו ממש הצדיקים כי התורה פטרה אנשים מפחדים נשים מי שבנה בית נשא אשה וכו' ומן ההגיון נראה שמי שלא מפחד כמו דאיתא במסכת ברכות היו אנשים ירא שמים.

ואם כן אף שמלחמות של היום אינם בגדר מלחמת מצוה ברובם מ"מ כשקם אויב לנגדנו הרי פיקוח נפש וחייב לעשות משהו להציל.

ידוע שניסו לעשות משהו, אבל במה שידוע לי ואינני למדתי הרבה על נושא ולכן שואל כאן נראה שלא כולם באו ביחד לנסות לקיים צבא על פי התורה ויצא מה יש היום שהרבה רבנים אינם חושבים שבגדר מתאים לחרדי.

לכן מדוע לא לעשות משהו שיהיה ממש על פי תורה וגמרנו עם טענות כאלה, ואדרבה יכול להיות שאנשים ירא שמים יעשו פי אלף מן האנשים הקוראים את עצמם חילונים כי אינו דומה מי שעושה משהו מפני שחייבו אותו לעשות למי שבא לעשות בגדר עבודת השם שיעשה באופן הכי טוב כדרך משל קורבן שהביא כאין נגד של הבל.

זאת שאלה החוזרת שרציתי לדעת אופן להשיב יפה כמו שאומרת המשנה באבות שחכמים צריכים להיזהר בדבריהם ואז מבקש אני חינוך מן המורים על זה.

ב- עבודה ומסים

הרי הטענה השנית שכולנו מכירים גבי עבודה ולשלם מס שמרגישים שאנחנו כבדים עליהם (גם פה בחו"ל זאת הטענה) ועל זה מה להשיב?

הרי אף מקבל צדה משלם מס כשקונה אוכל, ומי שמרויח יותר ישלם גם בסוף החודש או שנה כפי הנדרש מן המדינה – אינני בטוח מתי יש לשלם זה , וגם כל מדינה יש הזמן לתשלום זה.

אף שהמשכורת נמוך רבנים מורים או מורות וכל נשים העובדות באיזה שהוא עבודה שהן המביאות ההכנסה בציבור חרדי שהבעל לומד כל יום הרי גם משלמים ואין חובה על אדם להיות לו משכורת גדול הן מן החוק והן מן התורה, וכל אחד הן מן החוק והן מן התורה יכול לחיות חייו על פי השקפה שלו החרדי או דתי לאומי וכו' . לכן אם יש מוסג של דמוקרטיה במדינה שבזמננו הרי נפלו הטענות כי בתוך דמוקרטיה נמצא אפשרות לחיות איך שטוב לאדם כל עוד שלא גורם רע ישר לשני, והיש יותר טוב מן לקיים רצון הבורא?

אכן אם ציבור שאחד מן ההורים אינו עובד לפרנסה ורק לומד המצב כלכלה לא יהיה במספרים גבוהים על פי טבע אבל על זה יש לומר מהו המטרה העולם הזה או העולם הבא?

אפשר שבעת צורך שכל הנדרש יצא לפרנסה כמו שעושים כבר ויש הרבה חרדים שמתפרנסים טוב וכמה עשירים ממש .

מ"מ רצינו לקבל דעת תורה כדי להשיב היטב זה.

תודה

תשובה:

שלום וברכה

רבי יוסף שאלת שאלות חשובות ואנסה לענות מעט על קצה המזלג:

1. אכן שאלה במקומה, מן הראוי להבהיר נקודה זו בימים אלו שגיוס בני ישיבות לצבא עומד על הפרק.

ראה בשאלתך יצאת מנקודת הנחה שהחרדים אינם מקיימים את חובתם הצבאית והלאומית, והבנת שהסיבה לכך היא משום שהצבא לא מתאים להם מבחינה דתית, החרדים אינם רואים כך את פני הדברים [להלן נתייחס גם לבעיה שעוררת]. יהודי דתי מאמין במה שנאמר בתורה, וכל מי שלמד אי פעם פרשת בחוקותי יודע, שהתורה מבטיחה: אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד. וכתב רש"י, אם בחוקותי תלכו – שתהיו עמלים בתורה. כלומר, הערובה לשלום ולבטחון בארץ, היא העמלות בתורה ושמירת מצוותיה. לולי לימוד התורה וקיום המצוות אין לנו זכות אחיזה בארץ. בהמשך הפרשה שם נאמר: ואם לא תשמעו לי… אז תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה. כלומר, גם אם יהיה לנו את הצבא החזק ביותר בעולם, אם נטמא את הארץ במעשינו, לא נעסוק בתורה, נחלל חלילה את השבתות וימי החג, כשרות וכו' שאר מצוות התורה, שום דבר לא יועיל!!! הארץ תקיא אותנו!! חובה לדעת, חז"ל אמרו: אין אדם נוקף אצבעו למטה אלא אם כן מכריזים עליו מלמעלה. שום פיגוע לא יוצא לדרך ללא הוראה מלמעלה, וההוראה היא חוסר בטחון ושלוה, כפועל יוצא לאי שמירת המצוות בארץ. פשוט מאוד. כך כתוב בתורה, לא מדובר באיזו הוראה חדשה משהו של חכמי הדורות, [שגם זה דבר מחייב] מדובר בפסוקים מפורשים בתורה. כל מי שאי פעם למד את הנביא ירמיהו יודע את הדברים, שכל היציאה לגלות היתה בגלל עזיבת התורה, ירמיהו הנביא עמד וזעק לעם שיחזרו בתשובה ולא שמעו בקולו, והסוף ידוע. כך היה גם בחורבן בית שני, ש40 שנה ראו הכל שכפרת יום הכיפורים אינה מתקבלת בשמים ודלתות בית המקדש נפתחות מעצמן ועוד סימנים ולא חזרו בתשובה, וכבר 2000 שנה אנחנו בגלות בגלל זה.

יש המון מה להאריך בענין, מגילות על גבי מגילות, אבל המשפט החשוב הוא, שלפי האמונה היהודית, חוד החנית של צה"ל הוא בני הישיבות, אין סיכוי להצלחה בקרב ללא הגיבוי המסיבי של תלמידי הישיבות העוסקים בתורה, זו האמונה שלנו. בימי דוד המלך שהיה בזמנו המלך החזק בעולם, החלוקה היתה שעל כל חייל היוצא לקרב חמישה אנשים למדו תורה. כך שראשית צריך להבין שהחייל הבכיר ביותר במדינת ישראל אלו הם בני הישיבות. וזה העיקר.

מעבר לכך יש עוד כמה נקודות שחובה לדעת בענין, ראשית, צריך לדעת שבהסתכלות כוללת על צרכי האומה היום כבר כל אחד יודע, שלא רק הביטחון והצבא הוא חזות הכל, יש צרכים תרבותיים וכו', אין ספק ואדם מעמיק גם אם הוא חילוני לחלוטין חייב להבין זאת, "הגרעין הקשה" של עם ישראל המאחד את חלקי העם סביב תרבות אחת מסורת אחת תורה אלוקים וכל מה שמייחד את עם ישראל, זה הציבור הדבק בתורת ה', גם יהודי שחי במקום מרוחק בטקסס מרגיש קשור לעם ישראל במידה מסוימת לפי רמתו ומצבו, בגלל אותו גרעין קשה. יסודו של אותו גרעין הוא התורה בתפארתה, מציבור של עמי ארצות ברמה זו או אחרת לא נשרוד. עם ישראל הוא העם העתיק ביותר בעולם, עם שבאופן מופלא שמר על קשר עם כל חלקיו הפזורים על כל הגלובוס, בזמנים שבהם התקשורת כמעט ולא היתה קיימת, זה 3500 שנה!!! אין לזה אח ורע בעמי העולם! והגורם המאחד והמייצב היה תמיד, לימוד התורה פסיקת ההלכה, הספרות הענפה וגדולי ומאורי הדור. כל היסטוריון מתחיל יודע את זה. נמצא שכל הקיום הפיזי הרוחני והתרבותי שלנו טמון בהיכלי הישיבות, גם במובן החילוני של המילה, אם תסתכל באופן מעמיק מעט קדימה ואחורה.

לסיום אני רוצה לגעת מעט בנקודה שהזכרת בשאלה, הנפש היא דבר עדין מאוד, אין מציאות שאדם נחשף לחילוניות במידה רבה, אינטרנט פרוץ, וכו' והוא נשאר בעל נפש נקיה ועדינה כפי שהיה. זו עובדה. ובעסק הזה יש דרגות רבות, גם בסיס צבאי כביכול חרדי לא יועיל, כאשר האוירה היא צבאית ולא ישיבתית, הפיקוד הוא תמיד מלמעלה, השאיפות הם לא בתורה אלא בחיי צבא וכו', תלמידי חכמים קשה מאוד להוציא מזה, איתני רוח ועדיני נפש צריכים לחיות חיי תורה, שהשאיפות שלהם יהיו בתורה וכו'. ולכן הן במובן הלאומי כפי שהזכרנו והן במובן הפרטי לא ניתן לבקש מאדם חרדי לשלוח את בניו לצבא. אדם חילוני מקדיש לצבא שלוש שנים מחייו, אדם חרדי שבמקום ללכת לישיבה ילך לצבא מקדיש כאן את כל השקפתו, את עדינות נפשו ואת עתידו, ובעצם חלק חינוכי ומרכיב חשוב בכל חייו. לא ניתן לדרוש זאת מאף אדם.

2. על הנושא של עבודה או ישיבה בכולל אברכים כתבנו בהרחבה כאן.

ולגבי מה ששאלת בענין מיסים והכלכלה בארץ וכו', ראשית כתבת נהדר… האדם אינו מכונת כסף, העיקר בחיים הוא הערכים, ומותר לאדם במדינה דמוקרטית לחיות את חייו על פי השקפתו ככל שהוא מפרנס את עצמו, והציבור החרדי אינו מבקש מאף אחד שיפרנס, חיים בצימצום, יש את עבודת האשה, יש מילגת כולל שברובה באה מנדיבי עם המעונינים בדבר. אני בטוח שאם אדם בתל אביב בוחר לעסוק בציור או בנגינה ואין לו מזה פרנסה יתירה, אבל די לו במעט והוא שמח ונהנה אף אחד לא יאמר שהוא פרזיט כי הוא חייב ללכת לייצר יותר כסף כדי לשלם יותר מיסים. הוא חי בצימצום וטוב לו ולא מבקש כלום מאף אחד.

כמו כן יש כאן טעות גדולה, הציבור החרדי משלם המון מסיים אולי הכי הרבה מיסים מכולם, אלא שהוא פחות מייצר מיסים ואסביר.

ראשית במדינת ישראל קיים מס שנקרא מע"מ, שהוא משולם בכל קנייה של כל מוצר שהוא, אתה מוסיף 17% מס על הקניה, זה הצרכן משלם ולא המוכר. הציבור החרדי הוא קניין עצום, של מוצרי מזון ביגוד ועל כולנה דירות, שם המיסוי הוא מרכיב עצום, המדינה מקבלת על כל דירה שנמכרת משהו כמו 40% זה בדירה ממוצעת מליון ש"ח, כמעט כל זוג חרדי קונה דירה וכן הלאה.

שנית, חשוב להבין, שמי שמשלם מס הכנסה זה לא האדם העובד שהמס יוצא מהמשכורת שלו, ממש לא, ואסביר:

מלך על דוגמא של חנות מכולת. אני מוכר קופסת זיתים ב8 ש"ח, מדוע בחרתי במחיר הזה? כי אני מחשב כמה עולה לי המוצר  וכמה אני רוצה להרויח ולפי זה קובע את מחירו. כלומר, אם הקופסה עלתה לי 4 ש"ח, והחנות והעובדים וחשמל וכו' עוד 1 ש"ח, ואני רוצה להרויח 1 ש"ח, אני אקח מהקונה 2 ש"ח, כי 1 ש"ח ישולם למס כנסה וזה לא רווח שלי. כלומר מי שילם את המס הכנסה הזה? הקונה! לולי חיוב המס, הקופסה היתה נמכרת ב7 ש"ח. המוכר ייצר את המס, והקונה שילם אותו.

כך גם לגבי משכורת. נניח שכיר מקבל בממוצע 10,000 ש"ח לחודש, מדוע שכרו נקבע כך ולא פחות או יותר? לפי כח השוק, שנקבע לפי רמת מחייה של אדם ממוצע. כך שאם כדי לחיות כאדם ממוצע צריך בחודש 8,000 ש"ח, המעסיק חייב לשלם 10,000 ש"ח, כדי שאחרי ניכוי מס העובד ישאר עם 8,000 ש"ל. אם לא היה מס, המעסיק היה יכול לפי כח הוק לשלם 8,000 ש"ח וזה היה טוב. אז מי שילם את המס? העובד? לא! המעסיק. והמעסיק לפי זה קובע את מחיר המוצרים ומגלגל הוצאה זו על הקונה. כך שתמיד הקונה משלם את כל שרשרת המיסוי ואף פעם לא העובד בעצמו [זה לא מדע מדוייק כי יש מדרגות מס שונות וכו' ויש עוד גורמים בכוחות השוק, אבל בגדול זה מאוד משמעותי]. לכן מבחינת תשלומי מס כל הצרכנים שוים, מבחינת ייצור המס, ככל שאדם בעל השפעה רבה יותר בעולם התעסוקה כך הוא מייצר יותר כמות של מס במדינה. לכן הטענה הזו מוגזמת מאוד.

נקודה אחרונה חשובה מאוד:

יש הרבה שקר בטיעון הזה. לפי הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה, 85% מהנשים החרדיות עובדות, שזה אפילו מעט יותר מנשים חילוניות. נשים חרדיות היום עובדו בשכר גבוה מאוד, יש אלפי נשות הייטק חרדיות, רואות חשבון ועוד. 52% מהגברים החרדיים עובדים. בחברה החילונית 70% מהגברים עובדים. כך שהפער הוא רק של 20%, ואם ניקח בחשבון גם את הנשים, זה פער של 10% בלבד ביחס לציבור החילוני.

אז נכון, יש יותר ילדים ולכן יש נקודות זיכוי, יש יותר נטייה לעסוק בעבודות פחות רווחיות, אבל עדיין יש הגזמה רבה מאוד בכל הנושא הזה.

אני מקווה שסייעתי לך מעט עם תלמידיך.

ברכה והצלחה.