שאלה:
שלום הרב. לגבי אכזריות שבילדים. איך להתייחס לזה? הרי מי שמרחם על אכזריות סופו… וכו..
תשובה:
שלום וברכה
בודאי חובה לחנך ילדים לרחמים לנדיבות להטבה, זה עיקר החינוך שלנו. רק צריך לדעת כלל מאוד יסודי בחינוך, שימוש בכלים אכזריים מחנך לאכזריות… כלומר, אם תחליט, ילד שנהג באכזריות אתן לו עונש חמור! זה לא חינוך לרחמים, זה חינוך לאכזריות!
כדי לחנך ילד להמנע מאכזריות, צריך הרבה לשוחח איתו, לחשוף אותו לרגשות של השני, מה הוא מרגיש כשעושים לו כך, סיפורים על אנשים טובים, לשבח מאוד את ההטבה, ובעיקר הרבה מאוד דוגמא אישית.
יחד עם זאת, את האכזריות הספציפית יש למנוע, כלומר אם ילד סובל מהצקות צריך לדאוג לכך שהדבר יפסק, זה לא חינוך ולא כלום, אבל זה הכרח. יש לדבר עם הורים, יש להתרות בילד המתעלל וכו'. כמובן שאם זה מאורע חד פעמי זה לא נושא.
מחילה על ההתערבות אבל צרם לי קצת לשון השאלה. לעניות דעתי כלל ראשון בחינוך, במיוחד בילדים, לזכור כלל ברזל. אין ילדים רעים יש ילדים שרע להם. ובענייננו, אין ילדים אכזרים, ילד לא יכול להיות אכזרי. ברור שבשעת מעשה יש לטפל בזה ולעצור אותו, ולו בשביל למנוע מהילד השני את הסבל, אבל ככל שזה דפוס התנהגות שחוזרת על עצמה יש לבדוק לעומק מה מקורו ולטפל בהתאם. והעיקר כפי שהרב המשיב שליט"א רמז בדבריו החכמים, באהבה.
דוקא לא מצאתי בלשון השואל שהילד אכזר, אלא שהוא נוהג באכזריות.
השאר תגובה