שאלה:
שלום
1. מביא את דברי הבית יוסף באורח חיים סימן עד – בסוף פרק מי שמתו (שם) איפליגו אמוראי בעקבו נוגע או רואה את הערוה, ואסיקנא: והלכתא נוגע אסור, רואה מותר. וכתבו התוס': וטעמא דגזרינן נוגע עקבו, שמא יגע בידו. וכתב ה"ר יונה והרא"ש: והוא הדין לכל האברים הנוגעים בערוה; והא דנקט עקבו, מפני שהעקב עומד כנגד הערוה. וכן כתב באורחות חיים בשם הראב"ד, דהוא הדין לשאר האברים, אפילו ירכותיו שהערוה שוכבת עליהם צריך להפסיקן בבגד או להרחיבן שלא יגעו בערוה בשאינו לובש מכנסים, עכ"ל. ומשמע לי דלא מיקרי ערוה לעניין זה אלא הגיד עצמו, דאי נגע בידיו אתו לידי הרהור, ומפני הידים גזרו בשאר אברים אף על גב דלא אתי בנגיעתן לידי הרהור; אבל בנגיעה דכיס לית לן בה, דאפילו אי הוה נגע בה בידיו לא אתי לידי הרהור:
התוס' בד"ה והלכתא נוגע עקבו אסור – וטעמא דגזרינן נוגע עקבו שמא יגע בידיו , מה הבעיה שייגע בידיו? האם מתכוון שיידע בגיד ? ראיתי בבית יוסף שיש בעייה שיביאו לידי הרהור. איזה הרהור יש אם העקב נוגע ביד?
אשמח להסבר בהלכה זו
2. שאלה נוספת- האם בימים אלו שאדם הולך לכותל ( בימי השלמה לאחר השבועות ) האם חייב בקריעה באם לא היה 30 יום בכותל? אני יודע שבחול המועד מקילין , האם זה נקרא ימים אלו שלא אומרים בהם תחנון כמו חול מועד ולא יקרע?
תודה רבה
תשובה:
שמא יגע בידיו בערוה. כרגע העקב נוגע, ויש חשש שמא זה יגרום לו שהיד תיגע שם.
יש שנהגו שלא לקרוע בכל יום שאין אומרים בו תחנון. אמנם בס’ הליכות שלמה ח”ג פרק טו ארחות ההלכה הערה 45 כתב בשם הגרש”ז אויערבך שאין למנהג זה כל מקור, אבל בס’ ארץ ישראל סי’ כב אות יא שאין לקרוע בערב שבת אחר חצות וביום הפורים, וכ”כ בשו”ת בצל החכמה ח”ה סי’ יב, ולדבריהם אף בראש חודש אין לקרוע, ובשו”ת אגרות משה או”ח ח”ה סי’ לז כתב שאף שאין מקור למנהג זה – אין לשנות.
כן אני מבין
אבל גם לשיטת המחמירים בחול המועד לא קרעו , האם דין של ימי השלמה אחרי שבועות נידונת כמו ימי חול המועד?
ודאי שלא. אין דין מועד לימים אלו הם מותרים בעשיית מלאכה ודינם כחול לגמרי, אלא שלא אומרים תחנון.
השאר תגובה