לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

בית דין, וערכאות.

שאלה:

שאלות בנושא בית דין, וערכאות:

1] בדורנו, אם ברצוני לתבוע יהודי חילוני במדינת ישראל או בחו"ל.
האם חובה לתבוע לבית דין [יהודי אורתודוקסי. אם בישראל, מטעם מדינת ישראל.],
ורק אם הנתבע לא יופיע אחר הזמנה שלישית בבית דין, בית דין יתנו היתר לתבוע בערכאות?
2] ואם נראה שהוא לא יגיע להתדיין בבית דין,
אז ניתן לפנות לדין בית הדין, כדי שהוא יחליט, משום ההלכה שרשום ב-כסף הקדשים סימן כו?
3] ולחלופין מותר באותה מידה, לפנות למזכירות בית הדין, כדי שיתקשרו אליו,
ואם הנתבע ישיב בפירוש [אפילו טלפונית/בדוא"ל] שאינו מעוניין להתדיין בבית דין, התובע יקבל מיד היתר לתבוע בערכאות?
4] האם מועיל אם במזכירות בית העסק שלו, ישיבו טלפונית/בדוא"ל בשמו, שהוא לא מעוניין להתדיין בבית דין?

5] כרגע איני מצליח לקבל את המידע האם המנהל ו/או בעל העסק, שאותו ברצוני לתבוע הינו יהודי אורתודוקסי או חילוני.
גם איני מצליח עד כה, לוודאות שהינו יהודי ולא גוי.
משום שהוא מסתיר את כל פרטי המידע שלו.
מלבד שם בית העסק, ומקום בית העסק, ומספר טלפון של בית העסק [שעד כה לא עונים בו לרוב השאלות].
ואלו אינם מספיק לי כדי לדעת את הפרטים האלו.
האם חובה לתבוע אותו לבית דין, משום שזה במדינת ישראל, ולכן רוב הסיכויים שהינו יהודי ולא גוי?

6] האם פניה ל"רשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן" של מדינת ישראל,
עם תלונה על התנהלות עסק בבעלות ובניהול יהודי במדינת ישראל,
מצריכה לפני כן קבלת אישור מבית דין יהודי אורתודוקסי מטעם מדינת ישראל:
האם זה כתביעה לצורך שמירת החוק והסדר במדינה? ולזה אין צורך בהיתר מבית דין?
האם זה כתביעה לצורך פיצוי כלכלי למי שרימו אותו? ולזה יש חובה בהיתר מבית דין?
האם זאת רק בקשת עזרה לקיום מצות השבת אבדה, משום שזכויות הצרכן נגזלו, ולא אין צורך בהיתר מבית דין?

7] מה הוא סכום כספי נמוך מדי, שזה בגדר זילזול בבית דין לפנות לגביו?

8] לפי מה נקבע באיזה בית דין יהא הדיון,
האם בזה שנמצא קרוב יותר לתובע, או בזה שקרוב יותר לנתבע?
האם לכתחילה זה לפי בחירתו של התובע, אבל הנתבע רשאי לדרוש שישונה ויקבע כפי בחירתו?

תודה.

תשובה:

שלום וברכה,

יש לפנות לבית דין רבני. אם לא יגיע בית דין יתן היתר לתביעה בערכאות. בכסף הקודשים מבואר שאם ברור שהוא לא יופיע מותר ללכת מיד לערכאות כיום בית דין לא נותנים מיד היתר אם התביעה נגד אדם חילוני אלא שולחים לו הזמנה אחת. ורק אם מדובר בחברה גדולה מאוד שידוע וברור שלא יופיע בית דין נותנים היתר לתביעה בערכאות. גם בגוי צריך לתבוע בבית דין תחילה. ולכן לא משנה אם זה גוי או יהודי יש לפנות לבית דין תחילה.

אם הנתבע או באי כוחו יאמרו בפירוש שלבית דין או למזכיר בית הדין שלא מעוניין להתדיין בבית דין, יקבל התובע היתר לתביעה בערכאות.

אין לפנות לאגודה למען הצרכן או כל אגודה ממשלתית לפני שעושים שאלת רב, יש אופנים שמתירים לפנות ויש אופנים שלא מתירים.

בית דין דנים משווה פרוטה – הסכום הקטן ביותר כמבואר בשו"ע סימן ו.

הדיון צריך להתקיים בעיר שבו נמצא הנכס ולא יכול להכריח אותו לבוא לעיר אחרת. כיום נהוג שאם שניהם גרים באותה העיר הנתבע יחליט באיזה בית דין להתדיין.

בהצלחה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל