שאלה:
האם מישהו שבא ממשפחה דתית ורוצה לחזור בשאלה וההורים שלו לא מרשים לו ללכת בדרכיו אז האם הוא צריך להקשיב להם? וכנל ההפך
תשובה:
שלום וברכה
אם את שואלת באמת, אז יש כאן אבסורד בעצם השאלה… והאמת שיש אנשים שמסוגלים לטעות בכך, בעידן הפוסט מודרני של היום, ושמתי לב לא מעט לתופעה הזו, לא בצורה כה בולטת כמו בשאלה הזו אבל בנקודות מסויימות. הרי מצות כיבוד הורים היא חלק מהתורה, התפיסה הנכונה היא שאם התורה היא אמת, אם יש אלוקים והוא נתן תורה, אז היא מחייבת ואין כל מציאות לבחור שלא לקיים אפילו חלק קטן ממנה! ואם היא אינה אמת, אז כלום בה לא מעניין! גם לא כבוד הורים! אדם יכול להחליט מעצמו להיות נחמד ולעשות עם הוריו כפי שהוא מבין, אבל אין לזה קשר לדת. הדת אינו דבר הנתון לבחירה! אם היא נכונה והתורה נמסרה לנו מאת הבורא, אנחנו מחוייבים לקיים את כולה ללא כחל וסרק. זו חובה שהיא זכות וכו' וכו', אבל אין לנו אפשרות לבחור אחרת.
לכן אין מקום לשאלה: אם אדם בוחר לחזור בשאלה וזה סותר לכיבוד הורים מה יעשה? כי לבחור לחזור בשאלה זה להגיע להחלטה מושכלת על פי הוכחות וכו' שאין אלוקים ואין תורה. ואם כן, גם אין כיבוד הורים… כדי להגיע להחלטה נכונה בנושא הזה צריך ללמוד הרבה ובצורה כנה, יש הרבה מה ללמוד ומה לדעת בענין ההוכחות על אמיתות התורה והמצוות.
התופעה הפוסט מודרנית שאומרת "אין אמת מוחלטת, כל אחד והאמת שלו, אני מתחבר לסגנון זה ולא לסגנון זה", יש לה מקום מאוד מאוד מוגבל, כלומר היהדות טוענת חד משמעית לאמת מוחלטת, וכאשר אדם בא לבחון את האמיתותה, הוא צריך לבחון זאת באופן הזה האם אכן היהדות מצדיה את טענתה זו.
ובנוגע ללהיפך, חובה לדעת שאחד הכללים במצות כיבוד הורים הוא "אתה והוא חייבים בכבודי", כלומר אם האבא אומר לבן לעבור על איזה שהוא דין מהתורה, יהיה אשר יהיה, אסור לשמוע לו, כי גם האבא משועבד לרצון ה' ואין כל משמעות לרצונותיו המנוגדים לתורה.
ברכה והצלחה.
