שאלה:
שלום הרב, יש לי בעיית גימגום בתפילה כל פעם שאני עולה להתפלל חזן המילים מהפה שלי לא יוצאת כאלה מובנות. וכאן הבעיה זה שאין לי גימגום מחוץ ממתי שאני עולה לתורה מה אפשר לעשות כדי לפתור את הבעיה?
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
הקושי שלך הוא טבעי ומוכר, הוא לא גימגום אלא אימת הקהל, זו תופעה שקיימת אצל הרבה אנשים, אולי בעצם אצל כל אדם, אבל אצל כל אחד זה במינון אחר, ואצלך זה קצת מינון מוגבר שורם לך קושי בהוצאת המילים מהפה. מה שכדאי לעשות זה פשוט לתרגל את זה, דוקא כן לעלות לתורה [אפשר להתחיל במנינים יותר קטנים ולאט לאט בבתי כנסת יותר מרכזיים], דוקא כן להביע עמדות בחברה, לשאול שאלות בכיתה אם אתה תלמיד, או באסיפות בעבודה אם אתה בוגר אינני מכירך, הכלל הוא שככל שמתרגלים את זה החשש והפחד נמוגים, כי בעצם אין להם סיבה אמיתית, אף אחד לא יאכל אותנו אם נעשה איזו טעות וכדומה… זה נושא של בטחון עצמי שכדאי להתגבר עליו.
במקביל תעשה עם עצמך הרבה עבודת חשיבה ודמיון מודרך: תיקח לעצמך דף ועט ותעשה טבלה:
בצד אחד תכתוב באופן ספונטני מה יכול להיות אם נניח תתבלבל בברכות: יצחקו עלי, יחשבו שאני טיפש, לא ירצו לשחק איתי יותר ועוד ועוד. ובצד השני תכתוב לא ספונטני אלא מתוך מחשבה אמיתית ושיקול הדעת, מה מכל מה שכתבת קודם לכן אכן הגיוני וסביר שיקרה: יצחקו? סביר שלא, ואם כן, אולי זה יהיה השנים הכי טפשים בכיתה… וגם הם, כמה זמן? מישהו יזכור את זה בעוד שעה? זה יעניין מישהו? וכו' וכו', וככל שתתרגל את זה יותר, תבין שגם אם יקרה הגרוע מכל… תטעה בברכה חלילה, לא בעצם יקרה שום דבר… לא מספיק פעם אחת לעשות זאת, אלא תעשה בזה עבודה קבועה. אני מניח שיש לך עוד מצבים שאתה מרגיש חרדה חברתית מסויימת, בכל המקרים הללו זה נכון.
בקיצור שלושה דברים:
1. תירגול לשבור את הפחד.
2. דמיון מודרך "מה יכול להיות"…
3. העצמה רגשית: תכתוב לך על דף את המעלות שלך, תתבונן בהן!! יש לך הרבה דברים טובים אתה לא מספיק בטוח בזה…
בהצלחה רבה מאוד!
