קטן בעל בגרות אישית בטבילת כלים – המשך

שאלה:

לפי האגרות משה, לקמן,

שיש נאמן בידיעה שאדם שדובר אמת , גם לאדם פסול לעדות,

אז למה אי אפשר שקטן יטביל כלים? (אם נאמן עליי)

בשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"א סימן נד) שכתב וז"ל: בשנת תרצ"ד נשאלתי בדבר שהאבות ניזונים במדינה הזאת בעוה"ר על שלחן בניהם ובנותיהם האוכלים נבלות וכל דבר איסור ורובם הם כופרים בה' ובתורתו ושבקי היתרא ואכלי איסורא וא"כ אין נאמנים על איסורים ואין להאבות החלושים והזקנים עצה איך לאכול בשר כשצריכים לבריאותם וגם לא כל דבר מבושל. וחדשתי שיש מקום להקל להרבה אנשים, באם האב יודע וקים ליה בגוה דבתו וכלתו שלא יכשילוהו באיסור משום דמכיר טבעה בידיעה ברורה, ע"י שניסה אותה הרבה פעמים וראה שאינה מכשילתו מטעם שאינה רוצה לצערו או שטבעה שלא להעביר אחרים על דעתם, יכול לסמוך עליה ולאכול מה שמבשלת בעדו מבשר, וכל דבר כשאמרה לו שהוא מבשר כשר ובכלים שהזמינה עבורו. משום שלא נכנס זה בגדר נאמנות אלא בידיעה עצמית שהוא כראיה ממש כיון שיודע בברור שאינה משקרת לו.

וראיה גדולה לזה מהא דכתובות (דף פה ע"א) דהימנה רבא לבת רב חסדא… ולא האמין רבא לרב פפא לאורועי שטרא… וודאי דרב פפא היה מוחזק בחסידות עוד יותר מבת רב חסדא וגם רבא ידע זה, וא"כ צריך להבין טעם רבא, מאי טעמא גרע רב פפא מבת רב חסדא.

וצריך לומר דמצד נאמנות היינו שאינו יודע בידיעה עצמית שאינו משקר רק מחמת שהוא צדיק וחסיד יודעין שלא משקר ויש להאמינו, אינו כלום להאמינו ביחידי דהתורה נתנה גבול שאף משה ואהרן אין נאמנים ביחידי לדיני ממון כמו כל אדם שהם בחזקת כשרות ולא נתנה תורה לשיעורים שכל אחד יאמין מי שרוצה ולכן כל כח הנאמנות נתנה תורה לכל איש שסתמו הוא בחזקת כשרות כמו לצדיק וחסיד היותר גדול בעולם כמשה ואהרן והצריכה דוקא בשנים. אבל זהו רק מדין נאמנות שלא מכיר האיש וטבעו ומדותיו בעצם רק מצד חזקתו אבל אם יודע ומכיר את האיש בעצם מצד טבעותיו ומנהגיו שניסהו הרבה פעמים וראה שאינו משקר אין זה מצד נאמנות אלא הוא כראיה ממש כיון שהוא ידיעה עצמית שיודע ומכירו שלא מצד חזקות. ולכן אף שודאי ידע רבא שרב פפא איש נאמן כיון שהוא צדיק וחסיד עוד יותר מבת ר"ח אבל עכ"פ הוא רק מצד חזקתו ונכנס בגדר נאמנות שעל זה נתנה תורה גבול שאף משה ואהרן אין נאמנים ביחידי כסתם איש. ועיי"ש שסיים דבשעת הדחק לאנשים חלושים יש להקל בזה, אבל לאחרים ושלא בשעת הדחק ולבריאים יש להחמיר.

תשובה:

שלום וברכה

שאלה יפה, אבל אני חושב שיש הבדל גדול בין הנדונים: באדם שאינו שומר מצוות החשש הוא שישקר, ובזה, אמנם אין לו נאמנות מדין עדות, אבל אם אני מכיר בו ויודע שלא ישקר, ניתן לסמוך אגב בשעת הדחק גדול, אין ספק שההיתר של האגרות משה הוא ממש בשעת הדחק, בזקן שתלוי בילדיו שאינם שומרי מצוות…אבל בקטן זה נושא אחר, הוא לא אחראי די הצורך למעשיו, הוא יחשוב שעושה טוב ולא עושה טוב, הוא יקבל שיקול דעת מוטעה גם לגבי שקר בגלל שאינו אחראי די הצורך, אשאל אותך שאלה להמחשה, האם אותו קטן שאתה מכיר אותו כך וכו', לדעתך חייב במצוות?! התורה פטרה אותו כי קבעה שאינו אחראי…