שאלה:
שלום הרב,
אשתי עשתה 2 בדיקות הפסק טהרה, אחת 5 דקות אחרי השקיעה בלי שטיפה, אחת כ8 דקות אחרי שקיעה לאחר שטיפה אך בלי לחכות אלא בדיקה ישר אחרי שטיפה.
שתי הבדיקות יצאו טובות.
האם אי השטיפה או ההמתנה במקרה זה מעכבים את הבדיקה?
בברכה
תשובה:
אי שטיפה לא מעכבת כמובן, בדיקה מיד לאחר שטיפה אינה מועילה [אבל זה לא משנה במקרה שלנו]. השטיפה היא רק עצה טובה איך שהבדיקה תצא טוב, שאמנם נפסקה להלכה אבל זה ודאי לא מעכב עד כמה שזה יצא טוב.
הבעיה היא אחרת, שזה נעשה אחרי השקיעה! לדעת רוב הפוסקים הפסק שנעשה אחרי השקיעה אינו מועיל, כיון שזה כבר ספק לילה ובדיקת לילה אינה מועילה. אמנם הגר"ע יוסף הקל בזה ככל שמדובר בדקות ספורות לאחר השקיעה, בצירוף שיטת רבינו תם שעדיין הוא יום גמור [ורבים חלקו עליו שלא ניתן להחשיב זאת כספק ספקא כיון שהם שני ספקות משם אחד], כל אחד יעשה בענין זה כהוראת רבותיו.
יום מבורך.
כמה זמן אחרי שטיפה זה בסדר לעשות בדיקה?
לכתחילה יש להמתין 10 דקות, בדיעבד גם 3-5 דקות יספיק, ואף שיש שהכשירו בדיעבד גם מיד אין לסמוך על כך למעשה.
מקור הדין להפסיק בין הרחצה לבדיקה הוא בשו"ת מהריל דיסקין ח"א סוס"ק ח' ובשו"ת נפש חיה סי' ס"א. ושם כתבו שצריכה להמתין כמה דקות, ולכתחלה כתב האגרות משה יו"ד ח"ב סי' ע"א שתמתין כרבע שעה.
ובדיעבד נקטו הפוסקים שאף אם לא המתינה כי אם מעט (3-5 דקות) עלתה לה הבדיקה, מכיון שכל הפוסקים לא הזהירו כלל שצריכה להמתין קודם הבדיקה (חוט השני קצו,ד, ומראה כהן פ"ד ס"ב בשם הגרי"ש אלישיב), ויש שכתבו שאף אם לא המתינה כלל עלתה לה בדיקה (כן דעת הגר"ש וואזנר הו"ד במראה כהן שם, ור' גם בספר יסוד הטהרה פ"ד ס"ב).
האם הכוונה לרחיצה פנימית או חיצונית?
עד כמה שידוע לי, לאחר רחיצה חיצונית בלבד, אין צורך לחכות כלל לפני הבדיקה.
כמובן מדובר על רחיצה פנימית.
מה המקור של הרב עובדיה להקל בהפסק אחרי השקיעה, חוץ משיטת ר"ת?
לא שיטת רבינו תם, אלא עושה ספק ספקא, בין השמשות זה ספק יום ספק לילה, ולדעת רבינו תם זה עוד כלל לא בין השמשות אלא עיצומו ל יום. אכן רבים חלקו כי סברו שזה ספק ספקא משם אחד, הכל הוא ספק האם עכשיו יום או לילה.
השאר תגובה