שאלות שונות על חג הסוכות

שאלה:

א) האם ניתן לקיים עונה כאשר הילדים עדיין ערים? ומדובר בילדים בגילאים 8-21. יש חשש שהצעירים יותר ידפקו לנו בדלת וכמו כן כנראה שהמבוגרים יותר יקלטו.

ב) המ”ב פוסק שלאחר הזיווג לא מטריחים אותו לחזור לסוכה אלא יכול להישאר לישן בחדרו. האם זה נחשב לפטור עד כדי כך שאם יחליט למרות זאת לחזור יחשב להדיוט? ומה עושים עם הילדים? הם הרי יבחינו בכך שאבא לא ישן הלילה בסוכה!

ג) אם הוצאתי בטעות את האתרוג מהקופסה בצורה ישרה דרך גידולו כאשר שאר המינים הרי כבר ביד השנייה דרך גידולם, הפסדתי את הברכה? שהרי ברגע שהחזקתי את כולם ישר קיימתי את המצווה ואיך אוכל כעת לברך?

ד) אם קראתי את כל ספר התהילים בליל הו”ר או בליל שבועות והגעתי למזמורי ההלל לאחר עלוה”ש, הפסדתי את הברכה? שהרי כשקראתי את הפרקים הללו לכאורה יצאתי בדיעבד לאחר עלות השחר ואיך אברך כעת על הקריאה השנייה שאני קורא לאחר שחרית?

אדם שנמצא רוב הזמן בסוכה וכמעט לא יוצא ממנה אפילו לא לתפילות, למעט לצרכי הגוף הבסיסיים המינימליים, האם זה הנהגה נכונה? ומתי יברך שוב לישב בסוכה? רק בקידוש לילה ראשון?

איטר שמחזיק את האתרוג בימינו, את הלולב יחזיק עם השדרה כלפי פניו כשהערבות מימין צמוד לאתרוג? ומה עושים עם הבעל ימני ואשתו שמאלית? צריך להתיר כל יום את הקשרים או לרכוש לה סט נפרד?

תשובה:

שלום וברכה

1. אם המבוגרים יקלטו נראה שיש בזה חוסר צניעות, אבל בחכמה אפשר לעשות כבר שלא ישימו לב.

2. ודאי אינו הדיוט, יש כלל ידוע שכאשר הנושא הוא טירחה לבוא לסוכה, אבל אם יבוא יישן בה רגיל, אין הדיוט, כמו במקום קר שאינו חייב לסחוב שמיכות וכדומה אבל אם יטרח ויביא לשם שמיכות רבות אינו הדיוט. וודאי כך ראוי לעשות.

3. אני משתדל להקפיד בכך, אבל לדינא אני חושב שאינו מעכב. הרעיון הוא שכאשר אדם עוד לא עושה כתיקונו הוא בודאי מכוון שלא לצאת ידי חובה, וגם כאן כל עוד הוא עוסק בהוצאה וגם לא מחברם עוד יחד הוא מכוון כך.

4. זו קריאה שלא לשם המצוה ובודאי אפשר לברך.

5. זו ההנהגה הכי נכונה שיכול להיות, ובודאי עדיף לקיים את המצוה בהידור וכעיקר תקנתה, אף שבכך ממעט בברכות, הרי ההלכה היא לקבוע דירתו בסוכה ולעשות ביתו עראי. היו מגדולי ישראל כמו הרב חרל"פ שלא יצאו אפילו לתפילות הכל היה בסוכה למעט צורך מינימלי מצרכי הגוף.

6. לא מעכב שההדסים יהיו בימין.

חורף פורה ובריא!