שאלה:
למיטב זיכרוני בכל המקומות בהם הייתי לתפילת כל נדרי התחילו סמוך להשקיעה לאחר כניסת החג ובפרט אלו שמספיקים גם תפילה זכה לפני כן שם יש ממש קבלת יו”ט.איך מותר לאחר מכן להפר את הנדרים?
תשובה:
אצלנו כל נדרי התחיל בדיוק בשעה 6:00 כך שהתרת הנדרים ודאי היתה לפני השקיעה וכך נוהגים בכל מקום בו התפללתי.
גמר טוב.
מקורות:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות יום הכפורים סימן תריט סעיף א: ליל יום הכיפורים נוהגים שאומר שליח צבור: בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, על דעת המקום ועל דעת הקהל, אנו מתירין להתפלל עם העבריינים. ונוהגים שאומר: כל נדרי וכו', ואחר כך אומר: שהחיינו, בלא כוס. הגה: ואח"כ מתפללים ערבית. ונוהגים לומר כל נדרי בעודו יום, וממשיך בניגונים עד הלילה; ואומרים אותו שלש פעמים, וכל פעם מגביה קולו יותר מבראשונה (מהרי"ל). וכן אומר הש"צ ג"פ: ונסלח לכל עדת וגומר, והקהל אומרים שלש פעמים: ויאמר ה' סלחתי כדברך (מנהגים); ואל ישנה אדם ממנהג העיר, אפילו בניגונים או בפיוטים שאומרים שם (מהרי"ל). משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים הלכות יום הכפורים סימן תריט סעיף א: (ה) בעודו יום – אף על גב דאנו סוברין כר"ת ומתנין על להבא שלא יחולו מ"מ דמי קצת להפרת נדרים שאין מפירין בשבת ויו"ט וה"ה יוה"כ:
ביחס למציאות שתיאר השואל ישנן 2 שיטות:
דעת הרב אלישיב שידלג על הקטעים בתפילה זכה שבהם יש קבלת יו״ט.
דעת הרב אויערבך שיכוון לקבל עליו את היו״ט חוץ מלעניין התרת נדרים, ומצינו חילוק כזה לעניין קבלת תוספת ואכ״מ.
כל זה מבואר במ״ב עם הערות ׳דרשו׳ למיטב זכרוני (אפשר וכדאי לבדוק, אינו תחת ידי כעת).
ובעניין כל נדרי שנמשך לאחר השקיעה – י״א שיקבל עליו יו״ט אחרי הפעם הראשונה שאומרים כל נדרי, שהיא גם לפני השקיעה וגם מספיקה מעיקר הדין.
וי״א שמותרת התרת נדרים זו כיוון שבהקשרה היא נחשבת צורך היו״ט והלכה שמותר להתיר נדר ביו״ט לצורך היו״ט.
מעולה, אבל זה רק במקומות שאכן אומרים לפחות פעם אחת מספיק זמן לפני השקיעה שיקיים גם דין תוספת יום טוב.
השאר תגובה