שאלה:
שלום האם אישה יכולה לדחות את טבילתה מיום רביעי ליום שבת
מהסיבה הזאת:
היא עברה לפני חודשיים שתי הפלות אחת אחרי השנייה . הרופא אמר אין חשש ואפשר לנסות להכנס להריון אבל מכיוון שהיא עדיין קצת חרדתית ודעתה לא מיושבת כלכך ועוד ובנוסף לחץ של השבוע עם העבודה וחוץ מזה יש לה בדיקה רפואית ביום שישי לוודות שהכל תקין.
בנוסף יום שבת יש לה יותר רוגע נפשי ועוד שהרצון לעשות את המצווה אחר חצות של השבת.
תשובה:
אסור לדחות טבילה לשבת, כיון שהטבילה בשבת זו קולא גדולה מאוד בדיני רחיצה בשבת, ולכן רק מי שזה יוצא לה בין כך טובלת בשבת, אבל לדחות לשבת אסור. אין סיבה ללחץ, הרופא אמר שהכל טוב אז הכל טוב, חודשים זה המון בשביל הגוף אחרי הפלה, ואם רוצים שוב להיות יחד גם בליל שבת, אדרבה, זה זמן נכון ומתאים.
בשורות טובות.
מקורות:
וראה עוד בשו"ת יהודה יעלה (אסאד) חלק א – יורה דעה סימן ריז: אהוב למעלה ונחמד למטה במדותיו ודעתיו טהורות אמרותיו ומחודדות שאלותיו ישמרהו ויחייהו המקרה במים עליותיו לכבוד אהובי תלמידי הותיק הרב המאוה"ג חריץ /חריף/ עצום ובקי בנש"ק צדיק נשגב מוה' משה ליב כהן ני' דיין בק"ק נ"ש יע"א. מכ"ק קבלתי בזמנו ולא הגיע זמנו לומר עליו שורה ושורתיים עד היום ראיתי ד"ק. ע"ד האשה צנועה וחסידה ואיש צנוע ומעלי אשר בכדי שלא ירגישו אחרים בהליכתה לטבילת מצוה בימי החול המסובב ע"כ עפ"י עסקה בחנות במו"מ רוצים גם שניהם לדחות זמן הטבילה עד ליל שבת שאז סוגרת החנות מבע"י בלא"ה ונפשו היפה בשאלתו אם אריך לעשות כן או לא. והן ראיתי ועיינתי והפכתי בד"ק אשר העלה ארוכה וכביר מצאה ידו תה"ל נהנתי במו שכיון כהלכה. ויען ראיתי בגדולי אחרונים הרבה האריכו גם המה למעניתם על זו המדוכה ולא הניחו קרן זוית שלא נשתטחו עלי' בזה אין רצוני בפילפולא אריכא אבל לעשות רצונו הנני להודיע לפרו"מ ני' דעתי מסכמת להלכה ולמעשה שכן תעשו ותבא עליכם ברכה כמו שהכריח הדגמ"ר בסי' קצ"ז והעתיקו דבריו הבאים אחריו שאם אינה יכולה לטבול אף ע"י חומרת הפוסקים בלבד מותרת נמי לטבול בשבת דזמנה מקרי אז. ומכ"ש בנ"ד חומרא זו שרשו פתוח עלי ים התלמוד במס' עירובין דף נ"ה ע"ב וברמ"א /ביו"ד/ ססי' קצ"ח בשם בעל הרוקח ומברכת שמים מעל יבורכו הזוג העושים לש"ש אוכי"ר.
ובענין טבילה בזמנה מצד פירוש רש"י בשבת דף קכ"א דנפ"ל מקרא והיה לפנות ערב ירחץ וכו' שיהיה לו הערב שמש. ואידך ס"ל עצה טובה קמ"ל קרא ביום ולא בלילה. וביומא דף ח' פירשו רש"י ותוס' מצוה דנפ"ל מקרא גבי ט"מ וחטאו ביום הז' ורחץ וכו' וצ"ע. אולי י"ל תרתי צריכי דטומאת ערב דקרי לא הוי שמעי' מטומאת ז' דט"מ וגם טומאת ז' איצטריך למ"ד מקשי' הזאה לטבילה כנ"ל וז"ל התוס' ביצה י"ח אדם אינו משהא טבילתו וכו' וכלים ותנור רשאי לשהותם בטומאה כמ"ש רש"י בחומש ס"פ שמיני ועיין מהרי"ק שורש ל"ה ענף ג' דדוקא משום חומרא דר' זירא שנהגו כן מימי התלמוד לא נפקי מטבילה בזמנה מצוה אבל חומרא לא שמשה אטו שמשה אפילו אין בעלה בעיר וגם הוסיפו מו' עונות להמתין ה' או ו' ימים קודם שיתחילו למנות ז' נקיים אין זו נקראת טבילה בזמנה האידנא בנשי דידן לכן אסיר בימי אבילות וכ"ש ביוה"כ וט"ב וכו' עש"ה. ונראה שהאחרונים לא ראו דברי מהרי"ק אלו הדגמ"ר וסייעתיה בסי' קצ"ז הנ"ל שהעלו שכל שאינם יכולה לטבול אף ע"י חומרת הפוסקים לבד מותרת לטבול בשבת דזמנה מקרי כנ"ל וצ"ע. והנה בשבת דף קי"א פירש"י ביוה"כ טבילת אדם נראה כמתקן גברא גזירה אטו מתקן עור צבי וכן משמע לשון הגמרא ביצה דף י"ח נראה כמתקן היינו מדרבנן דגזרי' אטו מתקן ממש. אבל התוס' בשבת קי"א כתבו וז"ל לא שרי' טבילה ביוה"כ דה"ל תיקונא מאנא משום דבזמנה מצוה משמע גם מדאו' ה"ל תיקון ממש דהא מצוה דאו' הוא טבילה בזמנה דף ח' במס' יומא דנפ"ל ביום הז' ורחץ כפי' רש"י ותוס' שם ונ"ל תוס' לטעמם בשבת ק"ו דס"ל תיקון מצוה מתקן ממש הוא מדאו' גבי חובל דמילה וכן כתב הצל"ח ביצה דף י"ח דביוה"כ דל"ל נראה כמיקר ה"ל מתקן ממש גם מדאו' כמו מילה דף ק"ו בשבת עש"ה וגם רש"י לטעמיה פי' שם מתקן מילה מתקן גברא וז"ל ויש מלאכה בתיקון זה דייקא ר"ל החבורה הוא מלאכה ממש והתיקון הוא הגברא כפי' החי' רשב"א בשבת ק"ו ולא המצוה אבל טבילה אין כאן מלאכה בתיקון זה לכן פירש רש"י רק מדרבנן דנראה כמתקן וגזרו אטו מתקן ממש וקצת ראיה נ"ל לרש"י ממתני' דמגילה דף ח' ע"ב א"ב שבת ליוה"כ וכו' והאיך טבילה ולרש"י ניחא דמילי דרבנן לא קחשיב כמ"ש הגאון טורי אבן במגילה שם כה"ג על אחרית' אבל לתוס' דאו' הוא וכהצל"ח הנ"ל ביצה י"ח קשה וצ"ע.
