שאלה:
שלום וברכה,
ראיתי שנשאלה השאלה הזאת בעבר באתר החשוב הזה, אך אולי לא שאלו מספיק ברור ולכן אני שואל ומקווה להסביר יותר כדי לדעת לגבי שבת, האם מותר להשתמש בשעון כזה או אסור בשבת.
ובכן, מדובר בשעון שאין לו סוללה, זה מסוג השעונים שהיו אצל כולם עד לפני כחמישים שנה בערך. לפני זה לא היו בכלל שעונים עם בטריה.
וזה שעון שמסובבים את הכתר בצד וכך ממלאים אותו.
לפני מה שראיתי, יש שעונים שאחרי שהן מתמלאים מהסיבוב של הכתר, אז השעון יכול לעבוד כך 40 שעות ויש יותר ויש אפילו 80 שעות, כך שבשבת, אם ממלאים אותו קודם לכן הוא יכול לעבוד גם אחרי השבת ואפילו ראש השנה שיוצא עם שבת אחריו זה 72 שעות ופה הוא יכול לעבוד לבד 80 שעות.
אז על פניו, זה נראה מותר. אבל לפי מיטב הבנתי, אפילו שהוא עובד לבד עד 80 שעות, מ"מ, אם האדם מזיז את ידו, אפילו שוהא לא חושב ולא מתכוון לכך, זה גורם לשעון עוד פעם להתמלאות ולכן אני שואל האם זה מותר להתשמש בשעון כזה, כי ככל הנראה, הוא ממשיך להיטען מתנועת היד, אפילו שהוא יכול לעבוד גם בלי זה עד 80 שעות, או 40 וכו'.
ב. בכלל, איך הרבנים שהיה להם שעון לפני חמישים ושבעים שנה, איך היו משתמשים (אלה שכן היו עונדים שעון וגם בשבת…) בשעונים הללו, הרי אז לא היה שום שעון עם בטריה ורק שעונים כאלה? אז אולי זה מראה שזה מותר?
יישר כח מראש.
תשובה:
מותר ללכת עם שעון כזה בשבת כאשר הוא טעון מבעוד יום אבל לא להטעינו בשבת.
מקורות:
משנה ברורה סימן שלח ס"ק טו
(טו) ולהכינו מבע"י – אבל בשבת לא מיבעיא דאם עמד דאסור להכינו שילך ואפילו רק בנענוע חוט הברזל שמתנענע ויש בזה איסור תורה לכמה פוסקים דהוי בכלל תיקון מנא אלא אפילו בעודו הולך אסור ג"כ למשוך המשקלות [או בטאשי"ן אוה"ר חוט המושך הגלגלים] שלא יפסוק הלוכו אם לא לצורך חולה הצריך לכך יש להתיר להעריכו בעודו הולך אם בקושי למצוא אינו יהודי לזה וע"י א"י יש להתיר להעריכו לצורך חולה אפילו כשנפסק הילוכו [אחרונים]. ודע עוד דאותן מורי שעות [שקורין טאשי"ן אוה"ר] שרגיל לפעמים כשעומד ונפסק מהלוכו הוא מנענעו במקצת וחוזר להלוכו צריך ליזהר שלא לנענעו בשבת:
שלום וברכה, במקור שהזכרתם, כתוב
צריך ליזהר שלא לנענעו בשבת". האם הכוונה שלא למלא אותו עם הכתר ולהטעינו, או שלא להזיזו לנענעו כלל? זה הרי אי אפשר, כי האדם מזיז את ידו ברוך ה' בשבת ובכלל, וא"כ כיצד בכלל ניתן להשתמש בזה בשבת? יישר כח.
שם מדובר על משהו שנטען בנענוע, בשעון שהזכרת יש לסובב את הכפתור ואין משמעוות לנענוע.
זה לא כ"כ ברור לי במאה אחוז, ולכן כיון שאינני רוצה שחס ושלום תצא תקלה תחת ידי, אני צריך להבהיר: שיכול להיות שגם בשעונים האוטומטיים שהמילוי הוא עם הכתר בצד, אני חושב שגם אז, אם אדם מנענע ומזיז את ידו – זה ג"כ עוזר במילוי השעון, ולכן אני כבר לא בטוח מה הדין בשעונים הללו, למרות שאני יודע שלפני כחמישים שנה ויותר לא היו שעונים אחרים, כך שאינני יודע מה היו עושים האנשים אז.
בשעונים הישנים לא היתה לזה השפעה, מה היום אינני יודע וזה תלוי… כפי שכבר הסברנו כאן ובתגובות
https://din.org.il/2016/10/29/%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%AA-%D7%A9%D7%A2%D7%95%D7%9F-%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99-%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA/
…אין כאן מקום להאריך, ואינני מקבל על עצמי את האחריות לפסוק להלכה ולמעשה, אך לפי המקור שציטטתם לעיל, אם נדייק מדבריו, הוא אומר שצריך ליזהר שלא לנענעו בשבת, במקרה שפסק מהילוכו, זאת אומרת, שאם הוא עדיין עובד וזז, אז אפילו שע"י נענוע היד הוא מתחזק והולך, זה מותר כיון שזה גרמא, זאת אומרת אם הבנתי נכון, שמכיוון שוהא עובד עדיין מעצמו ובלי הנענוע שלי הוא ג"כ עובד, אז זה מותר. האם זה נכון?
אני חושב לעצמי, בינתיים להימנע משעון כזה ולא להתשמש איתו בשבת. לעת עתה ובלא נדר.
הדברים כבר הובהרו וכבר נדונו גם בלינק שצירפתי קודם.
השאר תגובה