שאלה:
שלום ותודה. אני מזריקה מדי יום תרופה לדיכוי התאבון בשם סאקסנדה (לעזרה בדיאטה)
יש מצב להתיר לכתחילה להמשיך בשבת? מצד הטיפול מותר לדלג וזה לא משפיע על איכות הטיפול אלא לאותו יום.
ישר כח גדול
תשובה:
גם אם מדובר בזריקה תת עורית ולא לוריד, כך שאין חשש הוצאת דם, עדיין יש בעיה של רפואה בשבת, שככל שאין הכרח בזה, לא הייתי מיקל. אמנם אם מדובר בשומן שהוא מסוכן ולא רק אסטטי יש יותר מקום להקל באופן כזה שאין חשש להוצאת דם. אם אפשר להזריק לפני שבת ובצאתה וזה יכסה על עיקר השבת – עדיף בכל מקרה.
לכאורה מה רפואה יש בכדורים נגד תאבון (שומן אינו תמיד חולי), לדעתי זה דומה למניעת הריון שהוא מאכל בריאים
גם זה דבר שנהגו בו איסור כיון שהוא בא באופן של תרופה, ראה הרבה תשובות כאן באתר בנוגע לנטילת ויטמינים בשבת. מניעת הריון יש בו קולא מצד שהרצף חיוני.
בויטמינים זה כבר נכנס יותר בגדר רפואה דהנדון האם זה לחזק מזגו או שהוא רק לשמר, משא"כ במניעה (גם אילולי הרצף כגון להתחיל בשבת) וכן לעג"ד בניד"ד אינו קשור לרפואה כלל אלא הוא פשוט רוצה לחולל שינוי במערכות גופו מא' לב' (משא"כ ברפואה שמשנה מרע לטוב)
דיכוי תיאבון אינו שינוי מזג?
אכן שינוי. אבל לא חיזוק
אינני יודע אם זה חילוק.
לכאורה מפורש בשו"ע סי' שכ"ח בדיוק להיפך. כתוב שלא גזרו חשש שחיקת סממנים אם אינו חולה ואין לו שום מיחוש, אפילו בדבר שלא נחשב מאכל בריאים. וכן שם במשנ"ב בסימן שכח, ס"ק קכא, ובשער הציון, שאם לא מתכוון לרפואה מותר. ובזריקות של תיאבון, אם לא מתכוון לרפואה, אלא לרזות בשביל אסתטיקה, הרי זה כמו כל דבר שאינו לרפואה ואין בו מיחוש מלאכה בשבת. אבל אם כוונתו לרזות דווקא בשביל בריאות, יהיה אסור כמבואר במ"ב ס"ק קח שלחזק מזגו אסור.
כאמור לדעתי זה בבחינת חיזוק מזגו, אני מבין שאת דן בעיקר עם ר' מאיר.
אני דן גם על דבריך. לפי מה שמובא במשנה ברורה, "חיזוק מזגו" זה בדבר שהוא דומה לתרופה, כמו ויטמינים שמטרתם לחזק המזג של הגוף. אבל בנד"ד הזריקה הזו נועדה במטרה אחת: רק לזרז תחושת שובע. היא לא עושה כלל שינוי במערכות או במזג הגוף. ולכן היא לא תחת הגדרת רפואה ומותר.
כפי שכתבתי קשה לי לחלק בין תחושת שובע לחיזוק מזג, זה בסופו של דבר שינוי בטבע פעילות האדם על ידי רפואה. אבל אני שומע את דבריך ויש לעיין.
השאר תגובה