חצאית לבנה

תמוה מה בכלל ההוה אמינא להמציא איסורים חדשים, שצבע לבן אסור נגד פשטות כל דברי חז"ל, הראשונים והאחרונים.

ומהיכי תיתי לכער את כל הנשים, כדאיתא בגמ' סוטה (ז) "היתה מתכסה בלבנים מכסה בשחורים" כדי לנוולה?

ובמדרש רבה רות (פרשה ג), "נכנסה רות עם נעמי, והיתה זו יוצאה וזו נכנסת, ותהום כל העיר עליהן… לשעבר היתה מתכסה בבגדי צבעונין ומילתין שלה, ועכשיו היא מתכסה בסמרטוטין".

ובשלמא אם מדובר בבגד חריג מאוד, יש לאסור משום תשומת לב רבה, אבל בגד לבן?

ואפי' בבגד צבעוני, ראו רש"י בראשית (פרק מ"ט פסוק י"א): "וצבעונין הוא לשון סותה שהאשה לובשתן ומסיתה בהן את הזכר ליתן עיניו בה".

ואע"פ דבגמ' ע"ז (כ') מפורש שבגדי צבע של אשה גורם הרהור אע"פ ששטוחים בכותל, וביבמות (ע"ו) מעברינן קמיה בגדי צבעונין, ופרש"י והוא מהרהר באשה ונקרי, לא אסרו.

ובגמ' שבת ס"ד, אם לא תתקשט בבגדי צבעונין מתגנה על בעלה.

ובגמ' פסחים קט, משמחה בבגדי צבעונין.

ובגמ' כתובות ע"א, אם נדרה לא ללבוש בגדי צבעונין מפר משום עינוי נפש, ופרש"י – "גנאי ובזיון הוא לה ומתגנה עליו".