לתרומות לחץ כאן

סיכוך בלייסטים מעץ – בלפונים

שאלה:

האם מותר וראוי
להניח רק קרשים חזקים דקים
בשביל סכך סוכה לסוכות?
בלי להניח במקבוקים/מקלות-עדינים?
ובלי להניח ענפי עץ דקל?
או שלכל הדעות זה פחות מהודר,
 ולכן כן עדיף גם וגם
ולא רק קרשי עץ?
תודה.

תשובה:

שלום וברכה

מעיקר הדין אמרו במשנה שמסככים בנסרים כל עוד שאין בהם ארבעה טפחים רוחב שאז זה נראה כתקרת ביתו ויש חשש ששנה הבאה ישאר בבית. אמנם בטור סי' תרכט הובא שיש שנהגו שלא לסכך גם בנסרים דקים יותר, משום שבזמנינו נוהגים לעשות כך את תקרות הבתים, והמקור הוא מדברי היראים סי' קכג, וכן הובא בארחות חיים הל' סוכה, בכלבו סי' עא ובמהר"ח אור זרוע סי' קעז, וראה שו"ע שם סעי' יח ומשנה ברורה שם. למעשה בזמנינו שלא נעשים כך התקרות, וגם מסכך באופן קל שהגשם נכנס בין הקורות הללו, מנהג ירושלים היה להקל בזה ורבים היו מסככים בפלפונים – לייסטים אלו, אולם החזון איש אכן החמיר בזה מאוד. כאמור למעשה המיקל יש לו הרבה על מה לסמוך וראה משנה ברורה בסי' תרלא ס"ק כו, אבל לעשות שלא יהיה צפוף מאוד אלא הגשם יכנס.

הצטרף לדיון

6 תגובות

  1. 1] "שאין בהם ארבעה טפחים רוחב".
    -לפי איזו שיטה של המרת-טפחים למידות-בסנטימטרים?
    2] האם נוסף על מידת-הרוחב,
    אין-כל-קפידה על מידת-העובי שלכל-קרש
    -מקרשי-עץ כאלו?
    3]"החזון איש אכן החמיר בזה מאוד."
    האם הוא החמיר ב-2 הסוגים:
    א] קרשי-עץ-בכל-המידות?
    ב] גדר-במבוקים-מתקפלת?
    /מחצלת-במבוקים-מתקפלת?
    תודה.

  2. 1. מחמירים לפי השיטה הכי מחמירה.
    2. יש הקפדה בגמרא שגם הגובה – העובי לא יהיה יותר מהשיעור.
    3. הוא החמיר בלייסטים המעובדים האלו המרובעים.
    אנא שוב, בלי מקפים! זה לא כבוד למעיינים באתר. תודה.

  3. יש בעיה אחרת כאשר הם מחוברים בדבר המקבל טומאה שי בזה בעיה של מעמיד בדבר המקבל טומאה, לפעמים זו גם מחצלת שיועדה במקורה לשכיבה ואז היא פסולה לסיכוך, לכן חשוב לרכוש מחצלת כזו עם הכשר המיועדת לסיכוך כמו של סכך קיינעס או נחלים.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל