שאלה:
שלום רב!
שמועה שמעתי ואיני יודע אם אמת יש בה: שאפשר לשאול שאלה ולפתוח ספר תנ"ך, ובפסוק הראשון מוצאים רמז לתשובה. האם זה נכון? מה הגדרים? למשל, אפשר לשאול עצה מה לעשות? לשאול אם ה' מרוצה ממני ומה לחזק בעבודתו ית'? וכו'
תודה
תשובה:
שלום וברכה
יש מגדולי ישראל שהיו עושים מה שנקרא "גורל הגר"א" סדר מסויים של פתיחה בתנ"ך מסויים מספר פעמים מסויים, והיו נוהגים על פי זה באירועים קריטיים וחריגים בחיים. ידוע בענין זה הגורל הגר"א שעשה הגאון הצדיק רבי אריה לוין זצ"ל במלחמת השחרור כדי לקבוע את זהותם של ל"ה הלוחמים שבאו לסייע לגוש עציון ונפלו בדרך אחר שנחשפו על ידי רועה צאן ערבי שחמלו עליו ונתנו לו לשוב לביתו, ועדו מקרים דומים לכך. אבל מקובל שהדבר הזה נמסר לחכמים לדעת כיצד עושים, מתי עושים, ואיך מפרשים, ואנו אין לנו עסק בנסתרות ולא עושים זאת.
בגמרא מצינו כמה פעמים דבר דומה שהיו חכמים ששאלו לתינוקות "פסוק לי פסוקך", אבל שוב זה לא בשבילנו הקטנים [אגב, גם המן הרשע השתמש בזה כמובא במסכת מגילה]. עלינו ללכת בתמימות ולבחון את מעשינו בשכל מתוך מחשבה ועבודת ה' ולא בחיפוש אחר סימנים כאלו ואחרים.
הגאון הגדול רבי מאיר אליהו אומר בשיעור שלו עם כמה וכמה ראיות שפסוק לי פסוקך מותר ואפשר כדי להלכה למעשה והרמבםפוסק להחמיר
לא עסקנו כאן כלל בשאלה האסור/מותר.
השאר תגובה