שאלה:
האם מותר אחר נטילה לגעת בכסא או דבר אחר לפני הלחם
תשובה:
מותר בהחלט.
מקורות:
המתחיל במצוה אומרים לו גמור, כדאי לעיין קצת וללמוד את הדינים וההלכות והטעמים של מצות נטילת ידים.
בפרשת כי תשא מצווה משה על ידי הקב"ה לעשות את הכיור, ממנו ייטלו הכהנים את ידיהם ואת רגליהם לפני העבודה במקדש. כאשר התורה מצווה על נטילת הידיים מהכיור, היא כותבת, שיש ליטול דווקא ממנו ולא בתוכו, מכאן למד הרשב"א (א, קצא), שדווקא בנטילה במקדש אסור ליטול ידיים בתוך הכיור, אבל בשאר הנטילות (בבוקר או לאכילה) אפשר לשכשך את הידיים בתוך כלי:
"וצריכין אנו להודות לו יתברך על שבראנו לכבודו לשרתו ולברך בשמו… ולפיכך אנו צריכין להתקדש וליטול ידינו מן הכלי כמו כהן שמקדש ידיו מן הכיור קודם עבודתו. ומשכשך ידיו בתוך הכלי בין בשחר בין בשעת אכילה, מדאמרינן בכיור (שמות ל) ורחצו אהרן ובניו ממנו ולא בתוכו. שמע מינה (= נלמד מזה) הכא (= דווקא בכיור במקדש) הוא דכתיב ממנו, הא בעלמא (= בשאר נטילות) אפילו בתוכו שפיר דמי (= יוצאים ידי חובה). וכן גם להטביל ידיו בנהר שפיר דמי."
למעשה גם בבוקר צריך דווקא ליטול ידיים, ולא לשכשך את הידיים בכלי. בטעם הדבר כתב הבית יוסף (או"ח סי' ד) בשם הזוהר, שבנוסף לכך שצריך להתנקות בבוקר מהלכלוך של הלילה, צריך ליטול ידיים כדי להעביר את הרוח רעה ששורה על הידיים. ומכיוון שעל מנת להעביר את הרוח רעה, יש ליטול את הידיים שלוש פעמים (ימין ואז שמאל לסירוגין שלוש פעמים), ברגע שמשכשכים את היד בתוך הכלי בפעם הראשונה, ממילא המים שבכלי נטמאים, ואי אפשר להשלים את שלוש הנטילות.
השבוע נעסוק בשאלה, האם צריך ליטול ידיים לדבר שטיבולו במשקה, ובשאלה האם צריך ליטול ידיים כאשר אוכלים זיתים מקופסת שימורים. כדי להבין במה מדובר, יש להקדים ולברר מדוע נוטלים ידיים לפני אכילת לחם.
נטילת ידיים ללחם
מדוע נוטלים ידיים לפני אכילת לחם? מצאנו בכך שני טעמים בראשונים בעקבות דברי הגמרא בחולין (קו ע"א) ובברכות (נג ע"ב):
א. הגמרא במסכת חולין (שם) כותבת, שנוטלים ידיים לחולין (=מאכל שלא קודש) משום 'סרך תרומה'. כלומר, בעיקרון מדין תורה, כל עוד אדם אינו יודע בבירור שידיו נטמאו, הן נחשבות טהורות ויהיה מותר לכהן לאכול בעזרתן תרומה. מכיוון שבדרך כלל הידיים עסקניות ונוגעות בדברים, ועלולות גם לגעת בדברים טמאים, גזרו חז"ל שכל עוד לא ידוע שהידיים טהורות, הן נחשבות 'שניות לטומאה', דהיינו שהן יכולות לטמא תרומה. משום כך, כהן שרוצה לאכול תרומה בטהרה, צריך קודם כל ליטול את ידיו.
לאחר חורבן בית המקדש חששו חז"ל, שכאשר ייבנה בית המקדש ישכחו הכהנים שאסור להם לאכול תרומה לפני שהם נוטלים את ידיהם, והם יאכלו תרומה בטומאה. משום כך הם תיקנו, שכל עם ישראל בכל הדורות, לפני שהם אוכלים ייטלו ידיים, ואז כאשר ייבנה בית המקדש, מתוך הרגל, הכהנים ייטלו ידיים לפני אכילת התרומה.
אם כן קשה, למה נוטלים ידיים דווקא על לחם ולא על כל שאר המאכלים?! הרי התרומה כוללת גם פירות וירקות! הסיבה לכך היא, שתרומת לחם היא מהתורה, בניגוד לשאר התרומות שהן רק מדרבנן, לכן בחרו חז"ל להחמיר דווקא בה ולא בשאר המאכלים, וכך כותב רבינו יונה (ברכות מא ע"א בדה"ר):
"עיקר נטילת ידים הותקנה על הפת שנאחז בידים, שהנטילה היא משום סרך תרומה ורוב התרומות הם מהפת, אבל לפירות אין צריך נטילת ידים, שאין תרומתן מן התורה אלא הענבים אחר שיעשה מהן יין והזיתים אחר שיעשו שמן."
ב. סיבה נוספת ליטול ידיים לפני האכילה מופיעה בגמרא בברכות (שם). הגמרא כותבת, שנוטלים ידיים לפני אכילה, כדי לאכול בנקיות וקדושה. ערוך השולחן (קנח, ג) מסביר, שתקנו ליטול ולהתקדש דווקא לפני אכילת לחם ולא לפני שאר דברים, מכיוון שרק אכילת לחם נחשבת אכילה מכובדת וחשובה, שהקדושה יכולה להיות ניכרת בה.
בפרשת השבוע מצווה משה על ידי הקב"ה לעשות את הכיור, ממנו ייטלו הכהנים את ידיהם ואת רגליהם לפני העבודה במקדש. כאשר התורה מצווה על נטילת הידיים מהכיור, היא כותבת, שיש ליטול דווקא ממנו ולא בתוכו, מכאן למד הרשב"א (א, קצא), שדווקא בנטילה במקדש אסור ליטול ידיים בתוך הכיור, אבל בשאר הנטילות (בבוקר או לאכילה) אפשר לשכשך את הידיים בתוך כלי:
"וצריכין אנו להודות לו יתברך על שבראנו לכבודו לשרתו ולברך בשמו… ולפיכך אנו צריכין להתקדש וליטול ידינו מן הכלי כמו כהן שמקדש ידיו מן הכיור קודם עבודתו. ומשכשך ידיו בתוך הכלי בין בשחר בין בשעת אכילה, מדאמרינן בכיור (שמות ל) ורחצו אהרן ובניו ממנו ולא בתוכו. שמע מינה (= נלמד מזה) הכא (= דווקא בכיור במקדש) הוא דכתיב ממנו, הא בעלמא (= בשאר נטילות) אפילו בתוכו שפיר דמי (= יוצאים ידי חובה). וכן גם להטביל ידיו בנהר שפיר דמי."
למעשה גם בבוקר צריך דווקא ליטול ידיים, ולא לשכשך את הידיים בכלי. בטעם הדבר כתב הבית יוסף (או"ח סי' ד) בשם הזוהר, שבנוסף לכך שצריך להתנקות בבוקר מהלכלוך של הלילה, צריך ליטול ידיים כדי להעביר את הרוח רעה ששורה על הידיים. ומכיוון שעל מנת להעביר את הרוח רעה, יש ליטול את הידיים שלוש פעמים (ימין ואז שמאל לסירוגין שלוש פעמים), ברגע שמשכשכים את היד בתוך הכלי בפעם הראשונה, ממילא המים שבכלי נטמאים, ואי אפשר להשלים את שלוש הנטילות.
נטילת ידיים ללחם
מדוע נוטלים ידיים לפני אכילת לחם? מצאנו בכך שני טעמים בראשונים בעקבות דברי הגמרא בחולין (קו ע"א) ובברכות (נג ע"ב):
א. הגמרא במסכת חולין (שם) כותבת, שנוטלים ידיים לחולין (=מאכל שלא קודש) משום 'סרך תרומה'. כלומר, בעיקרון מדין תורה, כל עוד אדם אינו יודע בבירור שידיו נטמאו, הן נחשבות טהורות ויהיה מותר לכהן לאכול בעזרתן תרומה. מכיוון שבדרך כלל הידיים עסקניות ונוגעות בדברים, ועלולות גם לגעת בדברים טמאים, גזרו חז"ל שכל עוד לא ידוע שהידיים טהורות, הן נחשבות 'שניות לטומאה', דהיינו שהן יכולות לטמא תרומה. משום כך, כהן שרוצה לאכול תרומה בטהרה, צריך קודם כל ליטול את ידיו.
לאחר חורבן בית המקדש חששו חז"ל, שכאשר ייבנה בית המקדש ישכחו הכהנים שאסור להם לאכול תרומה לפני שהם נוטלים את ידיהם, והם יאכלו תרומה בטומאה. משום כך הם תיקנו, שכל עם ישראל בכל הדורות, לפני שהם אוכלים ייטלו ידיים, ואז כאשר ייבנה בית המקדש, מתוך הרגל, הכהנים ייטלו ידיים לפני אכילת התרומה.
אם כן קשה, למה נוטלים ידיים דווקא על לחם ולא על כל שאר המאכלים?! הרי התרומה כוללת גם פירות וירקות! הסיבה לכך היא, שתרומת לחם היא מהתורה, בניגוד לשאר התרומות שהן רק מדרבנן, לכן בחרו חז"ל להחמיר דווקא בה ולא בשאר המאכלים, וכך כותב רבינו יונה (ברכות מא ע"א בדה"ר):
"עיקר נטילת ידים הותקנה על הפת שנאחז בידים, שהנטילה היא משום סרך תרומה ורוב התרומות הם מהפת, אבל לפירות אין צריך נטילת ידים, שאין תרומתן מן התורה אלא הענבים אחר שיעשה מהן יין והזיתים אחר שיעשו שמן."
ב. סיבה נוספת ליטול ידיים לפני האכילה מופיעה בגמרא בברכות (שם). הגמרא כותבת, שנוטלים ידיים לפני אכילה, כדי לאכול בנקיות וקדושה. ערוך השולחן (קנח, ג) מסביר, שתקנו ליטול ולהתקדש דווקא לפני אכילת לחם ולא לפני שאר דברים, מכיוון שרק אכילת לחם נחשבת אכילה מכובדת וחשובה, שהקדושה יכולה להיות ניכרת בה.
